פסק-דין בתיק עא 4371/07

ערעור על פסק-דין בטענת "פרעתי", אשר ניתן ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל בחדרה (כבוד הרשם שמעון רומי), ביום 22.3.07 (להלן: " ההחלטה"), בתיק הוצל"פ מס' 5-06-04992-12 (להלן: " תיק ההוצל"פ").

1.         תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע פסק דין, אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים (בתיק ת.ק. 3187/05, בבימ"ש השלום בחדרה) (להלן: " ההסכם").

התביעה (אשר הוגשה לבימ"ש לתביעות קטנות), הוגשה בגין טענות המערער כנגד המשיב (בעל מוסך), אשר התקין מנוע חילופי ברכבו, לפיהן המנוע איננו תקין, דבר שחייב שיפוץ המנוע וכן שיפוץ ראש המנוע.

2.         בהסכם פשרה אשר הושג בין הצדדים בביהמ"ש, לתביעות קטנות, סוכם האופן בו יתקן המשיב את רכבו של המערער, אופן בדיקת הרכב וכן המשך היחסים בין הצדדים בנוגע לאותו כלי רכב, בעתיד, לרבות הטיפולים ברכב, תקופת אחריות על התיקון ועוד.

בסעיף 8 להסכם נקבע:

" הצדדים מסכימים כי אם לא יעמוד הנתבע בהסכם פשרה זה ויפר אחד מתנאים אלה, אז יעמוד סכום התביעה על כנו בתוספת ריבית והצמדה כחוק".

יובהר כי סכום התביעה הוא 17,800 ש"ח וכי הנתבע הינו המשיב בערעור דנן ואילו התובע הינו המערער.

3.         לאחר שפסק הדין הוגש לביצוע, פנה המשיב בבקשה לסגור את תיק ההוצל"פ, בטענו, כי הוא מילא אחר ההסכם, במלואו.

לטענתו, המערער הוא אשר הפר את ההסכם, בכך שהוא סרב להשאיר את הרכב במוסך של המשיב, בניגוד להסכם הפשרה, לפיו על המערער לתקן את רכבו במוסך המשיב.

כן טען המשיב, כי ההסכם אינו ברור וחד משמעי ולא ניתן היה להגישו, כך, לביצוע.

4.         המערער טען, שהמשיב הפר את ההסכם, שכן הוא לא תיקן את המנוע במוסך מורשה, כפי התחייבותו בהסכם ואף שיפץ רק את ראש המנוע ולא את המנוע עצמו. המערער טען שדבר זה התברר לו רק לאחר שהמנוע התחמם והוא נאלץ להזמין גרר ולאחר שהוא בדק את הרכב במוסך מורשה.

עוד טען המערער, כי המשיב סירב לדרישתו להפנות את הרכב לתיקון במוסך מורשה וכי, בלית ברירה, מחוסר כסף לתקנו, הוא השאיר את הרכב מושבת למשך חודשיים ולאחר מכן תיקן אותו, על חשבונו, במוסך מורשה.

5.         לאחר חקירת המשיב והמערער, קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל:

" מפי החייב (המשיב דכאן) דווקא מסתבר, כי לא מילא אחר הוראות הסכם הפשרה, אשר חייבו לתקן את רכב הזוכה (המערער דכאן) על חשבונו בכלל ולעשות כן במוסך מורשה דווקא ולא במקום אחר".

(סעיף 15 להחלטה).

למרות קביעה נחרצת זו, מוסיף כבוד ראש ההוצאה לפועל ומביא את גרסתו של המשיב, לפיה המערער הביא אליו את הרכב לתיקון (לאחר שהתקלקל שוב), אך לא פנה אליו בקשר להעברת הרכב למוסך מורשה ואת גרסתו של המערער לפיה הוא כן ביקש מהמשיב להפנות את הרכב לבדיקה במוסך מורשה.

בענין זה קיבל כבוד ראש ההוצאה לפועל את גרסתו של המשיב ולא את גרסתו של המערער, וזאת משום שהמערער לא זכר תאריכים ואף לא המציא קבלות על התיקון (אשר תיקן, לבסוף, את הרכב בעצמו), למרות שהמערער הסביר שאין לו קבלות מאחר ששילם במזומן, ללא קבלות ולמרות שהוא הסביר שהוא השבית את הרכב למשך חודשיים, כי לא היה לו כסף לתקנו, בקבעו:

"בנסיבות אלה, בהן לכל צד גרסה הפוכה בשאלות המפתח, האם התבקש החייב להפנות הזוכה למוסך מורשה או לא, והאם הותיר הזוכה את רכבו אצל החייב כחודשיים מבלי ליטול אותו, מבכר אני את מענה החייב, שעדותו נכרתה בי כמהימנה ואמינה, בניגוד לעדות הזוכה".

בשל כך קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי המשיב (החייב) מילא אחר פסק הדין ואין מוטל עליו עוד כל חיוב בגינו.