השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה
:
1. הערעור הוא על פסק-דין של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ערן נווה), בת"א 624/04 מיום 25/1/07, לפיו קיבל בית המשפט את תביעת המשיב וחייב את המערערת במתן פיצוי למשיב בגין תדלוק שגוי של בנזין במקום סולר ברכבו. סכום הפיצוי הועמד על סכום של 10,601 ש"ח מיום מתן חוות הדעת ועוד הוצאות משפט ושכ"ט, וכן סכום נוסף של 1,000 ש"ח בגין הפסד יום עבודה, כתשלום נפרד.
התביעה המקורית וממיצאים עובדתיים
:
2. בכתב התביעה שהוגש על דרך של סדר דין מהיר, טען המשיב, כי ביום 8/2/02
הוא נכנס לתחנה עם רכבו מסוג וולקסווגן קרוול TDI מס' רישוי 9812324 שנת ייצור 2000, הנוסע על
סולר (להלן:
הרכב
) לצורך תדלוק בתחנת הדלק של המערערת בכפר אבו-סנאן (להלן:
התחנה
).
התדלוק בוצע על ידי מתדלק מטעם המערערת בבנזין במקום בסולר. המשיב פירט עוד, שראה אכן כי סכום התדלוק חריג בהיותו גבוה, העיר את תשומת לבו של המתדלק והופנה לבעל תחנת הדלק. לאחר שנסע ברכבו, נתקע הרכב, והוא נאלץ להזמין גרר והעביר את הרכב למוסך מור בנהרייה. לאחר שפנה לבעל התחנה הופנה על ידי האחרון לחברת הביטוח. האחרונה השיבה כי האירוע הנטען אינו נמצא בכיסוי ביטוחי, והתביעה נדחתה.
כתוצאה מן המעשה האמור, טען המשיב לנזקים בהיקף של 13,950 ש"ח, אשר התבססו על חוות דעת השמאי שצורפה.
3. תחילה לא הופיע המשיב ובית המשפט הורה על דחיית התביעה (7/10/03). משחודש הדיון הגישה המערערת כתב הגנה וכן קיבלה רשות להגיש הודעה צד ג', כנגד מי ששימשה כסוכנת וכן כנגד חברת הביטוח. משלא הופיעה המערערת לדיון שנקבע ליום 12/7/04, ניתן פסק דין לחובתה על מלוא הסכום הנתבע, וההודעות לצד ג', נמחקו. תובענות אלה, בסופו של דבר נותרו מחוקות גם על-פי פסק דין חלקי שניתן ביום 21/12/06.
4. משחודש הדיון ונשמעו ראיות (ישיבה מיום 19/10/06), על סמך הסדר דיוני שהוצע והשלמת עדויות (ישיבה מיום 21/12/06), עלו בשאלת החבות עובדות שונות במעט:
- המשיב ששימש כשוטר וכבוחן תאונות דרכים, נהג לתדלק אצל המערערת. נהג מטעמו, בשם מר אשקר עאדל (להלן:
מר אשקר - הנהג
) עבד על הרכב מטעם המשיב והוא זה שהגיע לתדלוק הרכב ביום האירוע. מר אשקר-הנהג טילפן למשיב והודיע לו שיש בעיה ברכב. המשיב שהיה בהשתלמות באותו יום בתל-אביב, יצר מיידית קשר טלפוני עם תחנת הדלק ונאמר לו על ידי המערערת כי יש כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם עקב האירוע האמור;
- עוד אין חולק, כי באותה עת לא היו בתחנה משאבות לתדלוק עצמי, ולכן התדלוק המוטעה ככל שהיה, נעשה על ידי מי מעובדי המערערת (עמ' 11 לפרוטוקול).
- המתדלק, מר עימאד מוסלח, שעבד אצל המערערת כשלוש שנים, היה אחראי משמרת. העד הודה כי המשיב היה לקוח קבוע בתחנה ועוד העיד:
"
התבלבלתי ושמתי לו אקדח של 96, היה לחץ של עבודה. אני מודה בטעותי. בזמן העבודה לא גיליתי. בעל הבית שלי התקשר אלי הביתה לאחר שהלכתי הביתה ואמר לי שטעיתי ושמתי לו דלק במקום סולר. התווכחתי עם הבחור בבוקר על המונה שהיה רשום במשאבה, זכור לי שהיה מדובר ב- 230 ש"ח והוא אמר לי שלא יכול להיות מחיר כזה בחיים. אמרתי לו שזה מה שרשום. בסוף הוא נתן לי את הכרטיס שלו, העברתי לו במכשיר והוצא פתק. אחרי שנסעתי הביתה התקשר אלי בעל הבית ואמר לי שטעיתי ושמתי לו דלק במקום סולר. אמרתי לו שיכול להיות. אף אחד לא הפעיל עלי לחץ למסור עדות זו. אני לא קשור לתובע בדרך כלשהי. אף אחד לא השפיע עלי ולא אמר לי כלום. אני מוזמן לעדות באמצעות ביהמ"ש. אני מודה שטעיתי.
בעל הבית שלי מר מישלי מועלם אמר שאגש לסוכנות הביטוח למלא תצהיר, כי יש ביטוח על דברים כאלה...".
מר אשקר - הנהג, אישר באופן עקרוני את העובדות שפורטו בעדותו של המתדלק. הנהג הסיע ילדים שאמורים היו להגיע לבית הספר בשעה 8:30. על-פי אותה עדות התדלוק נעשה על ידי המתדלק מטעם המערערת, כאשר היה עומס בתחנה, חתם על הקבלה נסע מן המקום ונתקע עם הרכב. הנהג אמר שלא היה לו כול ויכוח בנוגע לעלות התדלוק, מאחר שאין הוא נוהג להסתכל על הסכום, חתם על הקבלה והתכוון להמשיך בנסיעה, אך הרגיש שהרכב לא בסדר, הוריד את הילדים שהיו ברכב והתקשר למשיב.
עוד יש להדגיש, שאין חולק כי מערכת היחסים בין המתדלק למערערת הסתיימה בקולות צורמים, וזאת בלשון המעטה, והמערערת ביקשה שלא להאמין לעדותו. בין היתר, לצורך כך, הוצגה הרשעתו בפלילים.
5. בשאלת היקף הנזק שנגרם, ניתן היה לקבוע כי המשיב הוכיח את מלוא נזקיו. מר אשקר העיד על הצורך בגרר. בנוסף השמאי אישר את חוות דעתו. יתר על כן, תחילה ניסה המשיב לתקן את הרכב באופן מצומצם ולהחליף את המשאבות בלבד, ואולם התברר כי לא היה די בכך, ואז נדרש המשיב להחליף את המנוע.
פסק הדין של בית משפט קמא
:
6. בהסתמך על הראיות שפורטו לעיל - ותוך שבית משפט קמא היה ער שמדובר במתדלק שפוטר מעבודתו עקב טענה של גניבה מהמערערת שהייתה המעביד, והוא אף הורשע בעילה של זיוף חשבוניות - קיבל בית המשפט את תביעת המשיב וקבע את שיעור הפיצוי שהועמד על סכום נמוך מזה שנתבע.
טענות המערערת בערעור
: