פסק-דין בתיק עא 4146/07

ברינט:

מדובר בהחלטה שלא לתת פטור מהפקדת ערבון למערערת כבת 80, חסרת כל וחיה על כספי המל"ל. הגשנו את כל הבקשה שהוגשה על כל נספחיה. יש פירוט של כל רכושה של המערערת. נכון שיש לה נכסי מקרקעין אך הם משועבדים ומעוקלים. אין לה ילדים. יש לה שני נכסי מקרקעין, על נכס אחד היא נתנה אופציה לחברה קבלנית שאמורה להסתיים בשנת 2008. אם האופציה תתקיים המערערת תקבל 20%+מע"מ מכל מה שייבנה על הנכס, היינו 12 דירות שתקבל מהן 2 דירות.

יש עוד נכס מקרקעין שהמערערת זכתה בו בתביעה כנגד האפוטרופוס על נכסי נפקדים. יש ערעור בעליון ביום 1/8/07. פסקו לה הוצאות אך זה היה לפני 5 שנים.

היא נמצאת באיחוד תיקים בהוצל"פ, שלא היה בעת הגשת הבקשה בגין חובות של מליוני ש"ח.  התביעה שלה היא בגין חובות של בעלה שנפטר בשנת 2002. אין לה כסף ולא יכולה להפקיד ערבון. אם ביהמ"ש חושב שאין לתת לה פטור, אז אין מקרים שנותנים פטור.

מפנה לנספח ב'.   הרשמת כתבה שהמבקשת היא בעלת אמצעים. היא מקבלת 2170 ש"ח לחודש ממל"ל. היה לה פקדון בבנק של 800 ש"ח שכבר אין לה אותו. היא מוכרת מטלטלין כי אין לה מה לאכול.

בהט:

להציג את המערערת כעניה זה לא נכון.

 לערעור אין סיכוי הוא על קביעות עובדתיות ואמינות. השופטת לא האמינה למערערת.  חברי הגיש את הערעור ובקשה לאורכה להפקדת הערבות. ניתנה לו אורכה של 30 יום והוא לא התייחס אליה. כשביקשנו למחוק את הערעור הוא נזכר להגיש את הבקשה ולבקש פטור מאגרה. לא ניתנה לו אורכה להפקדת הערבון מעבר ל - 30 יום שנקבעו לו מלכתחילה. דין הערעור להידחות.  מדובר באשה שיש לה הרבה נכסים, זה שהם משועבדים, לא מעניין אותי.  היא הגישה בקשה שהיא מתכוונת לפתוח הליך של פשיטת רגל. לכן אשה כזו לא יכולה להיכנס לקריטריונים של מי שזכאי לקבל פטור מהפקדת ערבון.  הערעור הוא חסר סיכוי. מדובר על ערעור בשאלת מהימנות. בימ"ש בדר"כ לא מתערב בזה.

אין מקום לקבל הערעור ולחייב בהוצאות.

ברינט:

הערעור מבוסס על כך, בין השאר, שהמערערת הגישה ערבות להלוואה והתביעה הוגשה בגין הלוואה אחרת, אשר פג תוקפה לפני הרבה שנים. ההלוואה מפחיתה את קרן החוב בחצי ואחרי ששולמו 200000 דולר בשנת 99 החוב הפך לאפס.

לגבי האורכה - מרשתי ניסתה להמציא ערבות לביהמ"ש וקיבלו שתי אורכות ואז נאלצנו לבקש בקשת פטור.  החברה הקבלנית עוד לא החליטה לממש עדיין את האופציה. ביקשתי מהם מקדמה והם לא היו מוכנים.

פסק-דין

1.         כבוד הרשמת דחתה בקשה  של המערערת לפטור מהפקדת ערבון בערעור העיקרי התלוי ועומד בבית משפט זה, 3481/06.

2.         טענתו העיקרית של בא כוחה המלומד של המערערת היא כי מדובר באשה ערירית בגיל מבוגר הנתונה בקשיים כלכליים לא מבוטלים.  הוא מציין, שאמנם בבעלותה נכסי מקרקעין, אלא שאלה משועבדים או כפופים לעסקאות כאלה ואחרות ומכל מקום אין באפשרותה של המערערת להביא לכך שכתוצאה מנכסים אלה תועמד לרשותה הערבות המתאימה שנקבע על-ידי כב' הרשמת.

3.         אין מחלוקת בין בעלי הדין כי כנגד המערערת תלויים ועומדים מספר הליכים בהוצאה לפועל וכי בשלב הנוכחי קבע ראש ההוצאה לפועל סכום נמוך של כ - 200 ש"ח כתשלום חודשי של המערערת. גם פסק הדין נשוא הערעור הוא בין אלה שבגינם ננקטים הליכי הוצל"פ.

4.         בא כוחה המלומד של המערערת ציין כי בקשר לאחד מנכסי המקרקעין יש אופציה לחברה הקבלנית אשר אם תצא מהכוח אל הפועל, צפויה להניב הכנסה לא מבוטלת למערערת. עם זאת, הדגיש, כי  בשלב זה אין עמדה ברורה של החברה הקבלנית אם אמנם פניה למימוש האופציה.

5.         על סמך הטענות ששמעתי היום אני סבור שבמאמץ מסויים יכולה המערערת להביא לגיוס הערבות הנדרשת ממנה בערעור הנוכחי. העמדה שמי שהינו בעל זכויות משמעותיות בנכסי מקרקעין אינו יכול לגייס את הערבות הנמוכה הדרושה בערעור אינה מקובלת עליי. גם ההצעה, כי המשיבה בערעור תסתפק בשיעבוד המקרקעין אינה במקום.

6.         במצב דברים זה אני סבור שניתן להביא פיתרון למצוקתה של המערערת המבקשת להישמע בערעורה הנוכחי בדרך של מתן אורכה נוספת להפקדת הערבון.  במידת הצורך תוכל המערערת גם לפנות בתקופת האורכה בהצעה קונקרטית לכבוד הרשמת בעניין הערבון, הצעה, שתבטיח גם את זכותה של המשיבה לגבות הוצאות בערעור, ככל שאלה ייפסקו לזכותה.

7.         אני מבקש להסתייג מהערתה של כב' הרשמת לפיה יש לקחת לחובת המערערת את היותה מיוצגת ע"י עורך-דין. אינני סבור  שהיותו של בעל דין מיוצג על-ידי עו"ד והמסקנה הנוספת הנובעת מכך שעוה"ד מקבל שכר בגין פעילותו, צריכה להיות שיקול בסירוב בקשה לפטור מהפקדת ערבון.