פסק-דין בתיק עא 4007/04

1.         ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת לוי) מיום 31.10.04.

הצדדים הגישו עיקרי טיעון מטעמם, ובישיבת יום 21.9.05 הם הסכימו כי בית המשפט ייתן פסק דין בהתאם לחומר שבתיק, ללא צורך בהגשת סיכומים.

2.         המערערת והמשיב היו נשואים זה לזה, והתגרשו. ביום 14.4.99, ניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין בין הצדדים על יד בית הדין הרבני האזורי.

הצדדים היו חלוקים ביניהם ביחס לאמור בס' 21 להסכם הגירושין.

בסעיף נקבע:

" הדירה בבלגיה - הבעל ירכוש את זכויותיה של האישה בדירה בבלגיה, לפי שווי של 52,000$ דהיינו סך של 26,000$ יועבר לאישה באמצעות משכנתא שיקבל הבעל על דירת הצדדים והאישה מסכימה לקבלת המשכנתא. הצדדים מסכימים כי תוך 5 חודשים יסדיר הבעל את התשלום".

לטענת המערערת, המשיב לא עמד בהתחייבויותיו על סמך הסכם הגירושין, והוא פנה לבית המשפט בבקשה לפרוס לו את החוב שנזכר בס' 21 הנ"ל להסכם הגירושין.

במסגרת הדיון שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

3.      בהסכם הפשרה נקבע כי המשיב ישלם למערערת סך של 26,000$ - במועדים שצוינו על ידי המשיב בעמ' 2 שורות 1-2 לפרוט' מיום 17.4.01. המשיב הצהיר גם כי:

 " אני מסכים כי כל תשלום שלא ייפרע במועדו, ישא ריבית בסכום של 1,000$ בחודש או חלק ממנו מהיום שנועד לפירעון של כל תשלום ועד ביצוע התשלום בפועל".

להתחייבות זו של המשיב, ניתן תוקף במסגרת פסק הדין.

עוד נקבע במסגרת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה כי:

" גב' מלאך אינה צריכה להמציא למר מלאך כל מסמך בקשר להעברת הדירה על שמו, והיא תחתום על המסמכים הרלוונטיים שיועברו לידי עו"ד קראוס. החתימה תעשה תוך 15 יום מיום העברתו של כל מסמך והוא יוחזר לעוה"ד נתר תוך המועד הנ"ל".

4.      משהמשיב לא עמד בתשלומים שצוינו בהסכם הפשרה, פנתה המערערת ללשכת ההוצל"פ בבקשה לביצוע פסק הדין. המשיב התנגד בטענת "פרעתי", בה טען כי החיוב שלו לשלם את הסכומים נשוא פסק הדין הוא חיוב המשולב בחיוביה של המערערת בהסכם הפשרה. לטענתו, מאחר שהמערערת לא העבירה את הדירה בבלגיה על שמו -אין הוא חייב לשלם את התשלומים מכוח הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין. עוד נטען כי המערערת אינה פועלת בתום לב.

5.      ראש ההוצל"פ קבלה את טענת המשיב, וקבעה כי:

 " נוכחתי כי התחייבותו של החייב שאושרה וקבלה תוקף של החלטה התחייבות מותנית היתה, בתנאי שלא קויים..."

ובהמשך:

" אני קובעת כי כל עוד לא חתמה הזוכה על כל המסמכים לצורך העברת חלקה בדירה בבלגיה על שם החייב, לא התקיים התנאי שהתלה את התחייבות החייב לביצוע התשלום השני, שכאמור בוצע בפועל למרות שלא נתקיים תנאי זה".

ראש ההוצל"פ קבעה עוד, כי פסק הדין כפי שניתן אינו בר ביצוע. הטעם לכך הינו משום שהצדדים ובית המשפט  לא לקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין שאישר את ההסכמה בין הצדדים, את דרישת החוק הבלגי למתן ייפוי כוח מטעם הזוכה (היא המערערת) לתושב בלגי, לצורך העברת חלקה בדירה על שם החייב (הוא המשיב).