פסק-דין בתיק עא 3564/06

1.         הערעור הוא על פסק-דין חלקי של בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת הדסה אסיף), מיום 15/5/06 בת"א 4607/04, בעקבות החלטה שניתנה בבקשה לדחיית התביעה על הסף, מנימוקים של מעשה בית דין (בש"א 1679/06).

            בית המשפט קיבל את הבקשה לדחייה על הסף, בנוגע לשלוש עילות מכלל ארבע עילות שפורטו בכתב התביעה, והותיר נושא אחד לדיון.

            הערעור מתייחס לשתי עילות שלגביהן ניתן פסק-דין חלקי.

2.         נציין שהמשיב העלה בעיקרי הטיעון טענה (ראה סעיפים א (3)- (6)), כי מדובר ב"החלטה אחרת" של בית משפט קמא, ולכן לא עומדת למערערים זכות הערעור. מאחר שלא הוגשה בקשת רשות ערעור במועד, הרי שלטענתו דינו של הערעור להימחק על הסף.

            במהלך הדיון הובהר, כי משניתנה החלטה לפיה יש לקבל את הבקשה לדחייה על הסף, הרי שבאותם נושאים הסתיים הדיון וככזה יש לראות בהחלטה שניתנה, על אף כותרתה, פסק-דין חלקי. ב"כ המשיב קיבל את הערת בית המשפט ולפיכך אין עוד צורך לחזור ולדון בנושא.

הרקע :

3.         המערערים הגישו נגד המשיב ביום 8/9/04 תביעה לפיצוי (ת"א 4607/04) בגין עוולות נזיקין, שעילתה הראשונה היא הוצאת דיבה ולשון הרע (להלן: העילה הראשונה ); עילה שנייה לפיה ייחסו המערערים למשיב רשלנות בגין אי הגשת כתב הגנה בתביעה שכנגד שהוגשה נגדם בת"א 224/99, בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: העילה השניה ); עילה שלישית שעניינה אי הגשת תביעת נזיקין נגד בנק ברקליס דיסקונט (להלן: העילה השלישית ); והעילה הרביעית, מתן פסק-דין כנגד המערערים והעדר הגנה בת"א 6140/98 בבית משפט השלום בחדרה, עקב אי התייצבות המערער בבית המשפט (להלן: העילה הרביעית ).

4.         המשיב הגיש ביום 10/4/06 בקשה בתיק בש"א 1679/06 לדחיית התובענה על הסף עקב מעשה בית דין, וזאת בהסתמך על פסק-הדין שניתן בת"א 5628/00 (כבוד השופטת דיאנה סלע) ואשר ערעור שהוגש על פסק-הדין נדחה אף הוא (להלן: ההתדיינות הראשונה ).

נציין כי במסגרת התיק האחרון הגיש המשיב כנגד המערערים תביעה לתשלום שכ"ט בגין שירותים משפטיים שקיבלו ממנו המערערים, ואילו האחרונים טענו להגנתם, כי הטיפול המשפטי היה לקוי וכן העלו את הטענה בדבר אי הגשת כתב הגנה בתובענה שכנגד.

בית משפט השלום כאמור, דחה את התביעה על הסף לגבי העילה הראשונה והרביעית, הגם שלא על בסיס מעשה בית דין, וכן דחה את העילה השנייה, בגין מעשה בית דין, בהסתמך על פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת סלע ב התדיינות הראשונה. בית המשפט הותיר את המשך בירור המחלוקת בנוגע לעילה השלישית בלבד.

            הערעור מתייחס לפסק-הדין ככל שהוא נוגע לעילות הראשונה והשנייה.

פסק-הדין החלקי בעילות הנ"ל :

5.         העילה הראשונה - המערערים טענו כי המשיב הוציא את דיבתם רעה בתצהיר שהגיש במסגרת בקשה לעיקול זמני, בקשה שהוגשה בת"א 5628/00 - ההתדיינות הראשונה. באותו תצהיר טען המשיב כי המערערים מתחמקים מנושים ופותחים וסוגרים עסקים בשמם של אחרים. לטענת המערערים, אמירות אלה הן בגדר של לשון הרע בייחוד כאשר אין שמץ של אמת בדברים, אלה נאמרו בחוסר תום לב, וכתוצאה מפרסומם נגרמו להם נזקים אותם העמידו על סכום של 500,000 ש"ח.

            טענת המשיב הייתה כי כבוד השופטת סלע בפסק-דינה התייחסה לטענות הנוגעות גם לבקשת העיקול, בסעיף 8 לפסק-הדין, ולכן מהווה פסיקתה מעשה בית דין.

            בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא נקבע כי בהתדיינות הראשונה שבפני כבוד השופטת סלע לא נדונה השאלה, אם הדברים שנאמרו בבקשת העיקול ובתצהיר שתמך בה היו בגדר לשון הרע כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ואולם הדברים שנכתבו נכנסים לגדר פרסום מותר, כהגדרתו בסעיף 13(5) סיפא לחוק איסור לשון הרע, בהיותם דברים שנאמרו ו/או נכתבו על ידי המשיב כנגד בעל דינו ותוך כדי דיון בבית המשפט (סעיף 7.ה להחלטה). לכן הורה בית המשפט על דחיית התביעה על בסיס העילה הראשונה על הסף.

6.         בנוגע לעילה השנייה טענו המערערים, כאמור שהמשיב לא הגיש בשמם כתב הגנה בתביעה שכנגד שהוגשה נגדם בת"א 224/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובכך הפר המשיב את הוראות סעיף 35 לפקודת הנזיקין, וגרם להם נזק בסכום בו חויבו על ידי בית המשפט המחוזי, וכי על המשיב להחזיר להם סכום זה.

המשיב טען כי הנושא נדון מפורשות על ידי כבוד השופטת סלע בפסק-הדין שניתן בת"א 5628/00, ולכן מהווה הוא מחסום דיוני, בהתבסס על כלל מעשה בית דין.

בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא נקבע כי הנושא נדון על ידי כבוד השופטת סלע במסגרת ההתדיינות הראשונה (ת"א 5628/00), ונקבע שם כי המערערים לא הוכיחו שבמועד בו הוגשה התביעה נגדם, עדיין היו מיוצגים על ידי המשיב, וזאת מאחר שפיטרו אותו עוד ביום 16/1/00. עוד נקבע שהמערערים לא הביאו כול ראיה לנזק שנגרם להם על ידי המשיב. בהסתמך על ממצאים אלה כחלק מכלל מעשה בית דין, קבע בית המשפט כי כל רכיביה של עוולת הרשלנות הנטענת בכתב התביעה, נדונו ונדחו בפסק-דינה של כבוד השופטת סלע, ולכן קיבל בית המשפט את טענת המשיב בעניין זה ודחה את התביעה על הסף בגין עילה זו. 

טענות בעלי הדין בערעור :