פסק-דין בתיק עא 3440/05

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
3440-05
21.2.2008
בפני :
1. י' שנלר - אב"ד
2. ד"ר ק' ורדי
3. ד' גנות


- נגד -
:
סגל יוסף
עו"ד גבסי
:
בנק אגוד לישראל בע"מ
עו"ד גאון
פסק-דין

השופט, ד"ר קובי ורדי

בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל-אביב (כב' השופט סובל משה) מיום 23.8.05 (ת"א 63019/04), אשר ניתן לאחר שהחליט ביהמ"ש לדחות את בקשתו של המערער למתן רשות להתגונן (להלן: "ההחלטה") וחייב אותו לשלם למשיבה סך של 1,827,212.65 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 100,000 ש"ח.

1.       הרקע והמחלוקות בין הצדדים

המערער היה בתקופה הרלוונטית בעל מניות ומנהל בחברת עופר על גלגלים בע"מ (להלן: "החברה"), אשר עסקה ביבוא אישי של רכבי יוקרה.

המשיב הינו תאגיד בנקאי (להלן: "הבנק" או "המשיב").

ביום 6.9.00, פתחה החברה חשבון, שמספרו 493900/77 אצל המשיב (להלן: "החשבון"), במסגרתו הועמד לה אשראי כספי.

ביום 20.9.00 חתם המערער על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום (להלן: "כתב הערבות"), לפיו הוא ערב אישית לחובותיה של החברה כלפי המשיב.

ביום 21.3.02 נחתם הסכם בין המערער, החברה והבנק להסדרת יתרת החובה בחשבון מש/12, (להלן: "ההסכם" או " הסכם פריסת החוב").

משלא שולם החוב, ולא סולקה יתרת החובה בחשבון כמוסכם, הגיש המשיב כנגד המערער והחברה, תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום החוב על סך 1,827,212.65 ש"ח.

התביעה הושתתה על כתב הערבות.

המערער הגיש בקשת רשות להתגונן ובתצהירו טען כי חתם על כתב הערבות בהסתמך על מצגים והתחייבויות של המשיב כי האשראי שינתן לחברה יהיה רק כנגד בטוחות, שיספיקו לתשלום האשראי, כך שערבותו האישית לא תמומש.

כמו כן, טען המשיב כי הבנק התרשל בכך שלא מימש את הבטוחות ולא פעל לתפיסת נכסי החברה לצורך סילוק החוב וכי לא קיבל הודעות ועדכון על כך שהחברה לא עומדת בהתחייבויותיה.

עוד טען, כי לאור אי הגבלת סכום הערבות, ערבותו אינה עולה על סכום האשראי שניתן לחברה במועד החתימה על הערבות.

לעניין ההסכם, טען המערער בפני בימ"ש קמא כי צורף כצד בשל ערבותו מבלי שהיה בכך כוונה לשנות את חיוביו מכח הערבות וכי אולץ לחתום על ההסכם לאחר שאויים כי תוגש נגדו תביעה מכח ערבותו המקורית.

לבסוף, טען המערער כי היות והוא אינו מחזיק עוד במניות החברה, הוא בבחינת "ערב יחיד", ולפיכך מוקנות לו ההגנות המוקנות בחוק הערבות תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") לערב מסוג זה, לרבות מיצוי מוקדם של ההליכים כנגד החייב העיקרי - החברה, וכי גובה החוב אינו ברור ואינו מפורט דיו ומצריך בדיקה.

בימ"ש קמא בחן האם טענות ההגנה הנ"ל מצדיקות קבלת בקשת המערער למתן רשות להתגונן.

2.       החלטת בית משפט קמא

בימ"ש קמא בחן תחילה את טענות המערער לעניין הסכם פריסת החוב עליו חתם ודחה את טענתו כי אולץ לחתום על ההסכם לאחר איומים מצד המשיב כי תוגש נגדו תביעה בתור ערב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>