פסק-דין בתיק עא 3433/06

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור הוא על פסק-הדין של המפקחת על רישום מקרקעין חיפה (כבוד המפקחת הגב' צ' פיגנבוים), מיום 20/4/2006 בתיק מס' 275/05. בפסק הדין חויבה המערערת לשלם את חלקה בהוצאות הרכוש המשותף, 21,000 ש"ח, בגין שיפוץ כללי עליו הוחלט וכן דמי ועד שוטפים החל מחודש נובמבר 1999, אשר עמדו על סכום של 6,085 ש"ח, נכון ליום 19/12/05.

הרקע:

2.         העובדות ברובן פורטו בפסק הדין, ואין לנו אלא להביא את עיקרי הדברים:

2.1        הבית המשותף הנמצא ברחוב נוגה 9 חיפה והידוע גם כחלקה 32 בגוש 10760 (להלן: הבית המשותף ) מונה עשר דירות, כאשר לכול אחת מהן חלקים יחסיים שווים ברכוש המשותף. הבית נבנה ב- 1964 ומאז לא שופץ.

2.2        הדיירים בבית המשותף החליטו על הצורך לבצע שיפוץ שהיה חיוני לאחזקת הרכוש המשותף.

2.3        לצורך ביצוע השיפוץ האמור, נחתם הסכם בין הנציגות לקבלן מבצע - אבי קשת בנייה בע"מ (להלן: הקבלן המבצע ) ביום 8/8/2005.

            בסעיף 5 של ההסכם נקבע:

                        " הקבלן מתחייב בזאת כי לאחר שיקבל מידי נציגי המזמין המחאות בגין ביצוע העבודה, הוא יהיה האחראי הבלעדי לטיפול בגביית המחאות אלה. במידה ותתעוררנה בעיות כנ"ל.

                        בנוסף ומבלי לגרוע מהאמור ברישא לסעיף זה, מתחייב הקבלן כי במידה והגב' שטיגליץ, בעלת דירה בבניין, תסרב להעביר חלקה בשיפוץ (10% מתמורת החוזה האמורה) יפעל הקבלן באופן בלעדי, בכול דרך שימצא לנכון לגביית חלקה כאמור והוא מסיר בזאת כול אחריות מן המזמין ו/או נציגיו לביצוע תשלום חלקה של הגב' שטיגליץ בתמורת ההסכם ולגבייתו (לרבות הוצאות גבייה כוללות הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד וכו'), גם אם לא יצליח לגבות את חלקה בתמורה החוזה או חלק ממנו."

2.4        המערערת לא כפרה בצורך לבצע השיפוץ האמור וכן בחובתה לשאת בדמי הועד השוטפים, אלא שלטענתה עומדת לה זכות לעכב ביצוע התשלומים, בעיקר בשל הנזק שנגרם לדירתה בעטיו של ליקוי ברכוש המשותף, וכן פטור שנתן הקבלן המבצע על חלקה של המערערת בשיפוץ. עוד טענה המערערת, כי מצבה הכלכלי הקשה מקשה עליה לבצע את התשלום.

פסק הדין :

3.         המפקחת קבעה כי חלה על גב' שטיגליץ חובת התשלום לרבות השתתפות בשיפוץ שבוצע, על-פי חלקה היחסי. סעיף 58 לחוק המקרקעין קובע כי על כול בעל דירה לשלם את חלקו בהוצאות אחזקת הבית המשותף, וזאת ללא קשר למידת ההנאה שהפיק מהרכוש המשותף. בעל דירה אינו זכאי להנחה מדמי הועד, ומשהוכח כי ההוצאות הן לצורך אחזקת הרכוש המשותף והמערערת אף לא טוענת שהשיפוץ לא היה חיוני, ממילא עליה לשאת במלוא חלקה בהוצאות שהיו.

המפקחת קבעה עוד, כי אכן נמצא קיר חיצוני של הבית המהווה חלק מן הרכוש המשותף, ובגין ליקוי בו, חודרת רטיבות לדירת הנתבעת. הנציגות גם לא כפרה בעובדה זו והיא אף מתכננת מציאת פתרון, כך שאין מחלוקת כי יהיה על הנציגות לבצע התיקון, ואולם אין בכך לפטור את המערערת מלשלם את חלקה בהוצאות השיפוץ או לעכב תשלומם. המפקחת הבהירה, כי לא מדובר בחיובים שלובים, באופן המאפשר למערערת לעכב תשלום הוצאות השיפוץ עד לתיקונו של הקיר הגובל בדירתה.

            בהתייחס לחוזה שנחתם בין נציגות הבית לקבלן המבצע, קבעה המפקחת כי אין בו הוראה הפוטרת אותה מן התשלום, גם לא ביחסים שבינה לבין הנציגות.

לפיכך חויבה המערערת לשלם לנציגות הבית המשותף סכום של 27,085 ש"ח נכון ל- 20/12/2005, המהווים גם דמי ועד בית והוצאות שוטפות עד סוף שנת 2005. כמו כן חויבה בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח, בהתחשב במצבה הכלכלי של המערערת.

טענות בעלי הדין :

4.         בערעור טענה המערערת, באמצעות בא-כוחה, כי אין למעשה יריבות בינה לבין הנציגות. מכוח החוזה שנחתם בין הנציגות לקבלן המבצע, לא קמה כול חובה על הנציגות לשאת בחלקה של המערערת בעלות השיפוץ, וממילא לא קמה לה הזכות להתייצב ולתבוע את חלקה בשיפוץ.

            ובלשון ב"כ המערערת, "במקום בו הנציגות מחריגה עצמה ופוטרת עצמה לחלוטין בהסכם מול הקבלן מכול אחריות לתשלום חלקה של המערערת בעלות השיפוץ, אין לנציגות כול זכות לבוא למערערת ולתבוע ממנה לשאת בסכום זה, שגבייתו הומחתה למעשה בלעדית לקבלן". זאת ועוד, הנציגות לא ציינה בשום מקום, כי אכן הקבלן תבע מן הנציגות תשלום חלקה בשיפוץ.

            מן הטעמים המפורטים לעיל, יש לדחות התביעה, ככול שזו נוגעת לעלות השיפוץ.