פסק-דין בתיק עא 3321/05

א)       מבוא                    

1.         זהו ערעור על  החלטת ראש ההוצל"פ, הרשמת יוכבד גרינוולד-רנד, מיום 28.9.05, בתיק 7-02-09250-01, שדנה בבקשה לביצוע פס"ד, בו העלתה המשיבה טענת "פרעתי", בהתאם לסעיף 19 ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"). בהחלטה נשוא הערעור קיבלה הרשמת את הטענה כי פסק הדין שולם במלואו, ומכאן הערעור שבפני.

ב)        עיקרי העובדות

2.         המערערת נפגעה בתאונת דרכים בשנת 1994, בעקבותיה הוגשה על ידה תביעת נזיקין לביהמ"ש המחוזי בחיפה. המערערת היתה מיוצגת תחילה על ידי עו"ד רן פינגרר, אך בשנת 1996 הודיעה לביהמ"ש כי הייצוג הוחלף, והחל מאותו מועד היא היתה מיוצגת על ידי עו"ד דורון מרום (להלן: "עו"ד מרום").

3.         ביום 10.8.00 ניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה פסק דין לפיו חויבה המשיבה לשלם למערערת פיצויים בסך 798,187 ש"ח.

אין חולק כי המשיבה העבירה לעו"ד מרום את מלוא סכום פסק הדין, לרבות ההוצאות, בהמחאה מס' 55033003 לפקודתו, שמועד פרעונה ביום 3.9.00.  אין גם מחלוקת כי ההמחאה הופקדה על ידי עו"ד מרום בחשבונו, ונפרעה במלואה.

4.         למרבה הצער עו"ד מרום העביר למערערת מן הסכום שנטל סך של 305,000 ש"ח בלבד. סכום נוסף של 140,862.97 ש"ח הצליחה המערערת לגבות ממנו בהליכי הוצל"פ.

משכשלו כל נסיונותיה לגבות מעו"ד מרום את יתרת הכספים- הגישה המערערת להוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין נגד המשיבה, בדרישה לגבות ממנה את יתרת הסכומים שלא קיבלה על פי פסה"ד.

5.         בהחלטתה המפורטת מיום 28.9.05, קיבלה הרשמת את טענת המשיבה לפיה היא פרעה את מלוא סכום פסק הדין עם העברת ההמחאה, על מלוא סכום פסק הדין, עבור המערערת לפקודתו של עו"ד מרום, ומכאן הערעור שבפני.

ג)         טענות ב"כ המערערת

6.         ב"כ המערערת טוען כי עו"ד מרום לא היה שלוחה של המערערת לצורך קבלת הכספים על פי פסק הדין, וכי המשיבה לא היתה רשאית להעביר אליו את הכספים, אלא למערערת בלבד. לטענתו, תשלום פסה"ד לעו"ד מרום נעשה ללא הרשאה, שכן הוא לא היה שלוחה לצורך קבלת הכספים, ולכן היא חייבת לשלם לה את כל יתרת הכספים שלא שולמו לה על פי פסה"ד.

עוד לטענתו, מדובר בנוהג שהשתרש בין עורכי הדין לבין חברות הביטוח, לפיו חברות הביטוח מעבירות את כספי הפיצויים שנפסקים לתובע, לפקודת עורכי הדין, בנאמנות, על מנת שלאחר ניכוי שכר טרחתם - תועבר היתרה לתובע. לטענתו, נוהג זה השתרש במשך שנים רבות ואיש אינו בודק את חוקיותו, וחברות הביטוח נוהגות להעביר את הכספים באופן אוטומטי, מבלי לבדוק אם אכן קיים יפוי כח ספציפי ומתאים לצורך כך.

ב"כ המערערת מוסיף וטוען כי במקרה זה יפוי הכח שהיה לעו"ד מרום לא איפשר לו לקבל את הכספים בשם המערערת, והדבר נעשה על ידי חברת הביטוח על פי הנוהג בלבד, מבלי שבדקה שאכן קיימת הרשאה ספציפית.

לדברי ב"כ המערערת, בכל מקרה בעת הדיון בטענת "פרעתי", בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ, עול ההוכחה מוטל על כתפיו של מי שמעלה טענת "פרעתי". על המשיבה היה להוכיח מהו הבסיס לתשלום החוב לעו"ד מרום, וכי היתה לו הרשאה מפורשת לקבל את הכספים עבור המערערת, וכי המערערת נתנה הרשאתה לכך.

ד)        טענות המשיבה

7.         ב"כ המשיבה טוען כי מרשתו קיימה את פסק הדין במלואו על ידי תשלום מלוא סכום פסק הדין לעו"ד מרום. לטענתו, עו"ד מרום היה בא כוחה ושלוחה של המערערת בהליך המשפטי, ופרעון ההמחאה לידו מהווה ביצוע פסק הדין במלואו.

עוד הוא טוען כי הטענה שעו"ד מרום לא הוסמך לקבל בשמה של המערערת, ועבורה, את הכספים - היא טענה כוזבת, שנטענה בשיהוי  רב,  ובחוסר תום לב.

ה)        דיון

8.         השאלות העיקריות שבמחלוקת בין הצדדים הן:

-         האם הוסמך עו"ד מרום לקבל את כספי פסק הדין בשמה ועבורה של המערערת.

-         האם התרשלה המשיבה שעה שלא נקטה באמצעי זהירות סבירים כדי לבדוק אם הוסמך עו"ד מרום לקבל את הכסף בשמה ועבורה של המערערת.