פסק-דין בתיק עא 3263/06

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה:

1.         הערעור הוא על פסק-הדין של בית משפט השלום בקריות  (כב' השופט ערן נווה), מיום  12/1/06 בת"א 712/04. בפסק הדין דחה בית המשפט את תביעת המערערת והמשיב מס' 3, שהיו תובעים בתיק, תביעה לפיצוי עקב הפרת חובת תום לב בניהול מו"מ, לפי סעיף 12 לחוק החוזים.

2.         טענת התובעים, רוכשי הדירה הייתה, כי המשיבים 1 ו-2 כמוכרים, לא הקפידו על גילוי נאות במהלך המשא ומתן, שניהלו למכירת נכס, ולא גילו להם, כי הדירה שנמכרה להם, לוקה בפגמים מהותיים, אשר הופכים את הדירה לבלתי ראויה למגורים.

תביעתם וכן הערעור הם לפיצוי סכום של 95,000 ש"ח הכולל סכום הערכה לתיקון הליקויים, על-פי חוות דעת שהוגשה על סך של 59,000 ש"ח לצורך הבאת הדירה למצב הראוי למגורים, וכן השבת ההוצאות הנלוות שנגרמו להם ופיצוי בגין נזק לא ממוני.

בתיק הוגשו כתבי טענות מקוריים, ולאחר שהקונים קיבלו ייצוג, הוגשה תביעה מתוקנת.

במהלך הדיון בערעור ולאחר שהמערערת עמדה על טיעוניה, נתנה לה הרשות להציג תמונות בקשר למצב הדירה, וכן מכתב עורך דינה בקשר למסמכים חסרים לצורך רישום הזכויות בדירה על שם המערערת.

הרקע :

3.         המערערת, הגב' מרגלית עדי יחד עם המשיב מס' 3 מר יוסף עדי (להלן: הקונים . הגב' מרגלית עדי תכונה להלן: המערערת ) חתמו ביום 24/7/2003 על חוזה לרכישת דירה בת שלושה חדרים בקומת קרקע, הנמצאת ברח' בן ציון ישראלי 53 בקרית חיים, והידועה כחלקה 237 בגוש 11567 (להלן: הדירה ). המוכרים הם המשיבים 1 ו-2 (להלן: המוכרים או המשיבים . כל אחד מהם בנפרד, יקרא בשמו).

החוזה נערך על ידי עו"ד איל שויקה, שאותר על ידי המערערת, וללא מעורבות של המוכרים.

4.         בנוגע לתוכנו של חוזה המכר, נביא את הפרטים הבאים:

א.         בשאלת בדיקת הדירה ומצבה - בסעיף 3 של ההסכם צוין כי הקונים הצהירו שבדקו את הדירה ומצאוה מתאימה לצורכיהם, וכי אין להם כל טענות בגין טיב הדירה, והם מוותרים על כל טענה בגין מצב הדירה, טיבה או מיקומה.

ב.         בנושא התמורה ומועדי ביצוע התשלומים נקבע: התמורה עבור רכישת הדירה תועמד על סכום של 120,000 דולר שערכם במועד עריכת ההסכם עמד על 525,240 ש"ח.

            הקונים התחייבו לשלם את התמורה המוסכמת במועדים הבאים:

            12,0000 דולר במועד חתימת ההסכם, בשתי המחאות אישיות ליום 28/7/03.

            סך של 88,000 דולר, ביום 25/8/03, בשתי המחאות בנקאיות.

            סכום נוסף בסך של 20,000 דולר ביום 1/9/03, כאשר הסכום האחרון צריך היה להיות משולם לידיו הנאמנות של עו"ד איל שוויקה, לצורך הבטחת תשלום מס שבח, מס מכירה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ככול שאלה נדרשים להעברת הדירה על שם הקונים, משם המוכרים.

            ג.          בנושא מועד המסירה - על פי סעיף 6 של חוזה המכר התחייבו המוכרים למסור את החזקה בדירה ב- 1/9/03, כשהיא נקייה מכל חוב משכנתא שיעבוד או עיקול ובמצבה התקין הנוכחי, למעט בלאי הנובע משימוש סביר, וכנגד פירעון מלוא מחיר הדירה.

            אין חולק כי בתחילת ספטמבר 2003, נמסרה החזקה בדירה לידי הקונים.

            ד.         רישום זכויות -   ב- 10/8/03 נרשמה הערת אזהרה לטובת הקונים, על זכויות החכירה המוכרים בדירה.

            ה.         גודל הדירה - בין הצדדים נתגלעה מחלוקת נוספת, לפיה טענו הקונים כי הדירה המקורית היא בת שני חדרים בלבד, וכי המוכרים או הבעלים הקודמים ביצעו תוספת בנייה של חדר או מרפסת סגורים, ללא היתר. על-פי גרסה זו הורי המוכרים מהם ירשו המוכרים את הדירה הוסיפו חדר נוסף ומרפסת סגורה. עוד נטען, כי המוכרים התחייבו להמציא להם מסמכים בקשר להיתר הבנייה וכן לאופן רישום הדירה אצל רשם המקרקעין, לרבות אפשרות להגדלת אחוז הבנייה.

ביום 11/9/03 שלחו הקונים מכתב לבא-כוחם עו"ד שוויקה, בקשר לחוסר התאמה בין הזכויות הרשומות אצל רשם המקרקעין ובעירייה. כמו כן דרשו הקונים מן המוכרים להציג מסמכים המאשרים את "תוספת הבנייה".