פסק-דין בתיק עא 3178/06

א.         הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א. טובי) מיום 4.1.07 בת.א. 10711/02 לפיו נדחתה התביעה שהגיש המערער כנגד המשיב בגין תשלום שכר טרחה, ואילו התביעה-שכנגד שהגיש המשיב כנגד המערער נתקבלה, והמערער חוייב לשלם למשיב בגין יתרת אגרת משפט סכום של 5,804 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.6.03, וכן סכום של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש שנגרמה למשיב עקב הטלת עיקול על חשבונו, וכן חוייב המערער לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

ב.         אלה הנסיבות הצריכות לענין כעולה מפסק-דינו של בית משפט קמא.

המשיב נפגע בתאונת דרכים שאונתה לו במהלך עבודתו, ביום 26.9.93 וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף.

לטענת המערער, שהוא עורך דין במקצועו, פנה אליו המשיב על מנת שיטפל בעניינו הן כלפי המוסד לביטוח לאומי, והן בתביעה משפטית לפי חוק הפלת"ד, ועוד טען המערער כי הוסכם ביניהם ששכר הטרחה בגין הגשת התביעה לביטוח הלאומי יהא בשיעור של 20% מן התגמולים בהם יזכה המשיב לאחר שתיקבע דרגת נכותו הצמיתה.  נכות זו נקבעה בשיעור של 20% והועמדה על 27% עקב הפעלת תקנה 15.

לפי חישוביו של המערער הסתכמו התגמולים ב-435,555 ש"ח, ולכן שכר הטרחה המגיע לו הוא, פי חישובו 87,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ג.          בנוסף הגיש המערער את תביעת הנזיקין של המשיב לבית המשפט המחוזי בחיפה.

המערער ניהל מו"מ עם המבטחת (הנתבעת בתיק הנזיקין) ובמסגרת זו הוצע למשיב פיצוי של 20,000 ש"ח לסילוק תביעתו, אך הצעה זו נדחתה על ידו. בהמשך, ביום 28.5.97, נמחקה תביעת הנזיקין של המשיב בבית המשפט המחוזי מחוסר מעש, וזאת לטענת המערער מחמת העדר שיתוף פעולה מצד המשיב, והתעלמות המשיב מפניות שנעשו אליו להשלמת ההליכים המקדמיים.

יצויין, כי בהמשך הגיש המשיב תובענה חדשה בגין התאונה הנדונה, וזאת לבית משפט השלום בחיפה, באמצעות פרקליט אחר.

לטענת המערער, שכר הטרחה המגיע לו בגין טיפולו בתביעת נזיקין שהוגשה באמצעותו לבית המשפט, מסתכם ב-2,574 ש"ח, לפי 11% מן הסכום של 20,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.

סה"כ שכר הטרחה שהמערער טוען כי הוא זכאי לקבל מן המשיב, נכון למועד הגשת התביעה נשוא הדיון, מסתכם ב-138,790 ש"ח וזאת הן בגין ההליכים שבפני הביטוח הלאומי  והן בגין הגשת תביעת הנזיקין לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ד.         המשיב טען שכלל לא פנה למערער לצורך קבלת ייצוג בהליכים שניהל המשיב בפני הביטוח הלאומי. לטענת המשיב, הוא הסכים להעביר למערער את הטיפול בתביעת הנזיקין לאחר שהמערער פנה אליו עשרות פעמים והפציר בו לעשות כן.

טענת המשיב היא שהמערער הזניח את תביעת הנזיקין, והתרשל בניהולה עד שזו נמחקה.

עקב כך נדרש המשיב לסלק את יתרת אגרת בית המשפט ומשלא עשה כן, עוקל חשבונו בבנק. רק אז התברר למשיב שתביעת הנזיקין שהגיש המערער בשמו נמחקה.

משדרש המשיב לקבל הסבר מן המערער, השיב לו המערער כי הנושא יטופל לשביעות רצונו, אך הואיל וסכום האגרה צבר ריבית וקנסות פיגורים, הגיע המשיב, בסיועו של פרקליט אחר, להסדר עם המרכז לגביית קנסות לפריסת החוב בגין יתרת האגרה.

המשיב הגיש תובענה שכנגד נגד המערער, בטענה שהטיפול של המערער בתביעת הנזיקין שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה היה רשלני וגרם למשיב לנזק כספי (חיובו בתשלום יתרת האגרה), וכן לעגמת נפש.

ה.         בפסק דינו דן בית משפט קמא תחילה בשאלה האם מסר המשיב למערער את הטיפול בעניינו בהליכים שבפני הביטוח הלאומי, ואם כן, מה היה גובה שכר הטרחה שסוכם בין המערער לבין המשיב? בית משפט קמא מציין שלא הוצג בפניו יפוי כח המסמיך את המערער לטפל בעניינו של המשיב בפני הביטוח הלאומי.

המערער התבסס על טופס בקשה לקביעת דרגת נכות מהעבודה שנחתם על ידי המשיב והוגש למל"ל ביום 19.8.94. בטופס זה מוזכר שמו של המערער, ואולם בית משפט קמא כותב שמעיון בטופס עולה ששמו של המערער הוזכר בטופס, אך לא כמי שמייצג את המשיב בהליכים שבפני הביטוח הלאומי, אלא כמי שמייצג את המשיב בתביעה לפיצויי נזיקין בגין התאונה.

יחד עם זאת, מוסיף בית משפט קמא שעיון בחליפת המכתבים מצביע בבירור על כך שהמערער היה מעורב בהליכים שהתנהלו בעניינו של המשיב בפני המל"ל, אם כי מדובר בטיפול טכני במהותו שלא הצריך השקעת זמן ומשאבים רבים.

מוסיף בית משפט קמא שמקובל עליו שהמערער אכן הוסמך לטפל בעניינו של המשיב בכל הנוגע לביטוח הלאומי, שהרי אילמלא מסר המשיב את הטיפול לידי המערער, יש להניח שהמשיב היה מוחה על כך שהעתקי המכתבים של הביטוח הלאומי נשלחים אל המערער. שתיקתו של המשיב מלמדת כי הדבר נעשה בהסכמתו.  ואולם, בית משפט קמא מציין שמדובר בפניות טכניות כגון: קביעת מועדי התייצבות של המשיב בפני הועדה הרפואית, הודעות על קביעת דרגת נכות וכיו"ב.