פסק-דין בתיק עא 3035/04

זהו ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר, מיום 23.6.04 בת.א. 9222/02, לפיו חוייבה המערערת לפנות את המושכר נשוא הדיון, וכן חוייבה המערערת בתשלום דמי שכירות ראויים בסך של 8,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה ורבית החל מיום 9.5.02, וזאת בגין פלישתה של המערערת (ביחד עם הנתבע מס' 2) למושכר והחזקתה בו שלא בהסכמת המשיבה לתקופה מיולי 2001 עד מועד הגשת התביעה (9.5.02), לפי 800 ש"ח לחודש.

פסק דין זה ניתן כנגד המערערת (הנתבעת מס' 1) בהעדר התייצבות מצדה לדיון, בעוד שהדיון בעניינו של הנתבע מס' 2 נמשך.

בקשתה של המערערת לביטול פסה"ד (בש"א 14618/04) נדחתה ביום 6.9.04 והמערערת חוייבה בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח.

בדיון שהתקיים בפנינו הודיעה המערערת, המתגוררת בקרית שמונה, שנושא הפינוי איננו עוד במחלוקת מבחינתה.

בהמשך הוסיפו והודיעו הן המערערת והן ב"כ המשיבה בעמ' 3 לפרוט':

"אנחנו מסכימות שבית המשפט יתן פסק דין לענין גובה הסכום החודשי שישולם לתקופת 10 החודשים שנדונה בבית משפט השלום בתביעה זו. מוסכם שפסק דין הפינוי נשאר על כנו"

ב"כ המשיבה גם נתנה, בהגינותה, הסכמתה לביטול סכום הוצאות המשפט בסך 1,500 ש"ח, ש"ח שהמערערת חוייבה בו ביום 6.9.04 בגין דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

בנסיבות הענין כפי שהובאו בפנינו סברנו שלמרות אי התייצבותה של המערערת לדיון מיום 23.6.04 בבית המשפט קמא, ראוי לברר את שיעור חיובה של המערערת בתשלום דמי שימוש ראויים, לגופו של ענין.

האזנו לטענות שני הצדדים.

המערערת הדגישה שמדובר בדירת שני חדרים קטנה של כ-36 מ"ר בערך, במבנה מט ליפול, והוסיפה שבדירה בה היא מתגוררת בקרית שמונה בשטח של כ-80 מ"ר לערך, היא משלמת למשיבה שכר דירה סוציאלי של כ-164 ש"ח לחודש כולל גינון, וכן ציינה את דבר היותה אם חד- הורית לשלושה ילדים ומצבה הסוציאלי קשה ביותר.

ב"כ המשיבה ציינה בתגובה שהדירה בה עסקינן שטחה כ-48 מ"ר.

כמו כן ציינה ב"כ המשיבה שהסכום של 800 ש"ח לחודש נקבע לפי הקריטריון של שכ"ד ראוי בשיכון הציבורי לפי טבלאות משרד השיכון.

כאמור נתנו שני הצדדים את הסכמתם לכך שפסק דינו של בית המשפט יינתן לענין גובה הסכום החודשי שישולם לתקופה של 10 החודשים נשוא התובענה שבבימ"ש השלום.

קביעת שיעורם של דמי השימוש הראויים נתונה לאומדן ולהערכה, בהתחשב בכלל הנסיבות המובאות בפני בית המשפט.

לאחר שעיינו בהודעת הערעור של המערערת, בעיקרי הטיעון של המשיבה, וכן בתיקו של בית משפט קמא, ולקחנו בחשבון את טיעוניהם של שני הצדדים בפנינו, החלטנו לחייב את המערערת בתשלום דמי שימוש ראויים בגין המושכר נשוא הדיון בסכום של 250 (מאתיים וחמישים) ש"ח לחודש, נכון להיום, משמע, סכום כולל של 2,500 ש"ח בגין עשרת החודשים נשוא הדיון, וזאת בתשלומים חודשיים כפי שנורה להלן.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו מקבלים את הערעור חלקית במובן זה שאנו מעמידים את חיובה הכספי של המערערת בגין דמי שימוש ראויים עבור המושכר נשוא הדיון, על הסכום של 2,500 ש"ח, נכון להיום.

המערערת תשלם סכום זה למשיבה (באמצעות ב"כ המשיבה עו"ד ענת זילברשטיין, מרח' ויצמן 42, כפר סבא) ב-10 (עשרה) תשלומים חודשיים, שווים ורצופים של 250 ש"ח כל אחד, התשלום הראשון יתבצע במשרד ב"כ המשיבה לא יאוחר מיום 15.8.05, וכך הלאה ב-15 לכל חודש עד לסילוק המלא והסופי.

אם סכום כלשהוא לא ישולם כולו או במועדו, יעמוד מלוא הסכום של 2,500 ש"ח או כל יתרה בלתי משולמת לפרעון מלא ומיידי בצרוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

איחור של עד 7 (שבעה) ימים בפרעונו של תשלום לא ייחשב כעילה להעמדת הסכום לפרעון מלא ומיידי.