פסק-דין בתיק עא 2994/06

1. האם יש לשבץ את המערער תחת פרט 34א(ד) או תחת פרט 34א(ה) למבחנים.

2. סיווג פגימה על ידי דרגה זו או אחרת של המבחנים הינו בתחום שיקול דעתה המקצועי של הועדה, ועל דרך הכלל לא יתערב בית המשפט בקביעתה.

עם זאת, חייבת הועדה לנמק את בחירתה על מה ולמה בחרה בפרט זה או אחר, מקל וחומר מקום וחוות דעת מקצועיות פרטיות ו/או חוות דעת של הרופאים המטפלים לאורך שנים בנבדק מצביעות אחרת. ועדה אינה יכולה לפטור את עצמה מחובת הנמקה במילים שמבחינתו של הנבדק הן ריקות מתוכן - עיינו בדו"ח זה או אחר או בדו"חות אלה ואחרים.... התרשמנו....

3. פרטים 34א(ד) ו- (ה) מפרטים רשימה של סימנים אובייקטיביים המלמדים על היקף ההגבלה התפקודית של הנבדק ומאפייניה.

בע"א (ת"א) 1807/96 גלעד שריג נ' קצין התגמולים (לא פורסם) עמד השופט פורת (בדימוס) על ההבדל בין שני תתי המבחנים:

"א. בתת מבחן (ה) מדובר על סימנים אוביקטיביים קשים בקיום יחסים בינאישיים תקינים והדגש הוא בקיום הקשרים הבינאישיים התקינים - מבחן שלא קיים בתת מבחן (ד) אלא הסימנים האוביקטיביים המפורטים בתת פסקה (ד) מצטברים לסימפטומים נוספים ופועלים רק לכושר התפקודי.

ב. בתת מבחן (ד) מדובר על סימנים אוביקטיביים ניכרים ועל הגבלת כושר תפקודי בצורה ניכרת.

ואילו בתת מבחן (ה) הסימנים האוביקטיביים הם קשים ומוסבים כאמור גם על קיום הקשרים הבינאישיים, וגם על הכושר התפקודי אשר מתואר במקרה זה "בצורה קשה".

השאלה איפוא אם ההפרעות הן ניכרות או קשות והאם יש להן השפעה גם על הקושי בקיום קשרים בינאישיים תקינים".

4. המערער מטופל בשנים האחרונות במרכז הקהילתי לבריאות הנפש תל-אביב ונמצא תחת מעקב של שלושה רופאים. בחוות דעת של רופאים אלה, מיום 21.8.03, מצויינת החמרה במצבו הנפשי עם סימנים אובייקטיביים קשים בתחום הקשרים הבין אישיים בצירוף של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, באפקט ובכוח התמדה והרציה. מסקנתם - ההחמרה והשינויים המתוארים מגבילים את הכושר התפקודי שלו בצורה ניכרת עד קשה. בחוות דעת נוספת, עדכנית יותר, של אותם רופאים, מיום 23.11.05 (חודשיים לפני בדיקתו בועדה הרפואית מדרג ראשון), חוזרים הרופאים על קיומם של סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין אישיים תקינים, סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט בכוח התמדה והרציה. מסקנתם - כושרו התפקודי של המערער מוגבל בצורה קשה.

העולה מחוות דעת אלה - קיומם של סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין אישיים תקינים. מאפיין זה קיים בתת מבחן ה' ולא בתת מבחן ד'.

5. בבדיקתה מצאה הועדה את המערער מרושל מעט בהופעתו. אפקט כעוס ומתוח, תכנים דכאוניים וציינה את דבריו כי יש לו הפרעות בשינה וסף גירוי נמוך, קיום נתק בין אישי עם אשתו, וכי הוא מתבודד כדי למנוע התפרצויות.

לאחר הבדיקה קובעת הועדה: "עיינו בדו"ח עדכני ממרפאת רמת חן מ- 11/05 ובדו"ח עובדת שיקום 8/05. עיינו בדו"חות הועדות הקודמות לאורך השנים ובדו"חות המטפלים מ- 2001-2003. התרשמנו שאכן קיימת הפרעת PTSD בדרגת חומרה ניכרת אשר נראית יציבה לאורך השנים".

בכל הכבוד - מדוע ניכרת? חוות הדעת של הרופאים המטפלים מצביעות על דרגת נכות ניכרת-קשה וקשה. נא לנמק. מדוע יציבה? חוות הדעת של הרופאים המטפלים מצביעות על החמרה. נא לנמק.

ודוק: הועדה לא שללה את טענת המערער לקיומו של אותו מאפיין ייחודי בתת מבחן 4 - קשיים בקיום יחסים בין אישיים קשים, שנמצאו בחוות הדעת של הרופאים המטפלים. קיומו של מאפיין זה מכוון, לכאורה, לתת מבחן ה' - בהתווספו לשאר המאפיינים. הועדה אינה יכולה להתעלם מקיומו. חייבת היא להתייחס אליו, וככל שאין בו לדעתה לשבץ את פגימתו של המערער לתת מבחן ה', עליה לנמק זאת.

טרחתי והבחנתי בהחלטת הועדה בין מה שמצאה הועדה לבין מה שציינה הועדה מדבריו של המערער. ניתן להבין את הועדה שאין היא יכולה לציין כי מצאה סימנים אובייקטיביים לקשיים בקשרים בין אישיים תקינים. היא לא מטפלת באופן צמוד במערער ולא חשופה לתלונותיו ו/או בעיותיו אלה. מי שיכול ללמוד וללמד על כך הם דווקא הרופאים המטפלים בו באופן צמוד ואינטנסיבי והם מציינים זאת כממצא. לא מקובל על הועדה - תנמק ותנמק היטב!

רמת ההנמקה משתנה היא, בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. אין דין הנמקה בהעדר חוות דעת פרטית ו/או בהעדר רופאים מטפלים כדין הנמקה בקיומם של אלה. בענייננו הועדה לא התמודדה בצורה ראויה ומספקת ולא עשתה את ה'שקלא והטריא' הנדרשים במקרה שבפנינו, על מנת לקבוע מדוע יש להעדיף את תת מבחן ד' על פני תת מבחן ה'.

6. סוף דבר -