פסק-דין בתיק עא 2969/01

1.   ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות ( כבוד השופט צבי הרטל - סגן נשיא), בת.א 6700/98, לפיו חויב המערער לשלם למשיבה סכום של 160,000 ש"ח בגין שטר חוב שערך לטובתה, וזאת בניכוי 10,000 ש"ח שכבר שילם לה.

2. העובדות :

עניינה של התביעה נשוא ערעור זה הוא במימושו של שטר חוב אישי בסך 160,000 ש"ח, שערך המערער לטובת שתי חברות: חברת "שוקו טכניק בע"מ" - היא המשיבה, וחברה נוספת בשם "אופנהיימר ממתקי ירושלים בע"מ". יצוין כי בעת עריכת השטר היו שתי החברות הללו בבעלותו ותחת ניהולו של אדם בשם משה אופנהיימר.

לידתו של השטר נעוצה במשא ומתן שנערך בשנת 96' בין החברות האמורות לבין חברה נוספת הרשומה באנגליה - חברת "קירקוד", בדבר מכירה ורכישה של ציוד למוצרי שוקולד. נציגיהם של שתי החברות הנ"ל במשא ומתן היו משה אופנהיימר ודוד פילר (סמנכ"ל חברת אופנהיימר), ואילו שלוחתה של קירקוד בעניין זה היתה חברת "אורתום בע"מ" - חברה ישראלית בניהולו של המערער.

בסופו של המשא ומתן, בחודש ספטמבר 1996, רכשה חברת קירקוד באמצעות המערער שתי מכונות: האחת- מכונה לייצור פרלינים מאת חברת אופנהיימר, והשנייה- מכונה לציפוי שוקולד מאת המשיבה. למען הבטחת התשלום עבור מכונת הציפוי, עשה המערער את שטר החוב האמור, שהמוטבות בו הן המשיבה או חברת אופנהיימר.

בתחילת שנת 1998, הגישה המשיבה בקשה לביצוע השטר במסגרת תיק הוצאה לפועל, שכן לטענתה, החוב אותו בא להבטיח השטר לא שולם. המערער מצידו הגיש התנגדות לביצוע השטר, בה גרס כי הוא פרע את מלוא חובו, וזאת בהתאם לדברים שסוכמו בינו לבין דוד פילר בפגישה שנערכה ביניהם ביום 17.3.97. להלן עיקרי הדברים המופיעים במסמך סיכום הפגישה האמורה שצרפו הצדדים לתיק:

"במהלך הפגישה סוכמו מספר דברים אשר מהווים בסיס להמשך פעילות וגמר חובות של חברת אורתום לחברת אופנהיימר, והתחייבויות של חברת אופנהיימר לאורתום.

חב' אורתום תעביר לחב' אופנהיימר במעמד חתימה על סיכום הדברים סך של 32,000$ שהם כיסוי עבור 25% השתתפות אופנהיימר בפרוייקט מספר 1 ותשלום מלא עבור אצבעות השוקולד שסופקו במהלך חודש אוקטובר-נובמבר. מסכום זה כבר קוזז 33,222$ שהיו שייכים לפרוייקט מספר 2.

לאחר קבלת התשלום הנ"ל ועד לסוף חודש יוני 97' חב' אופנהיימר מתחייבת להפעיל בצורה תעשייתית את מכונת הפרלינים שמכרה לחברת קירקוד. מרגע הפעלת הציוד חב' אורתום מתחייבת להעביר בשלב ראשון את התשלום עבור מכונת הציפוי ו-50% מהסכום של פרוייקט מספר 2...

ידוע לחברת קירקוד שכל סיכום שהושג ביננו היום יוכל להתחיל "להתגלגל" לאחר העברת הסכום של 32,000$ בהעברה בתשלום אחד .

לאחר העברת התשלום של ה-32,000$ חב' אופנהיימר תחזיר לחב' אורתום את השטר שקיבלה עבור מכונת הציפוי, וכנגד תקבל שטר חדש שפרעונו יהיה תלוי בהפעלת הקו של הפרלינים בצורה תעשייתית ומשביעת רצון לשני הצדדים ".  

 (הדגשות שלי - מ.ר.)

3. פסק דינו של בית משפט השלום :

בראשית פסק הדין הגדיר בית משפט השלום את סלע המחלוקת בין הצדדים. בהקשר זה ציין כי שני הצדדים הסכימו ששטר החוב האמור ניתן כשטר ביטחון להבטחת קיום התחייבויותיה של קירקוד, אולם הם היו חלוקים בדבר זכותה של המשיבה לממשו. לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט כי השאלה שנותרה שנויה במחלוקת היא האם התקיים התנאי המקנה למשיבה את הזכות לממש את השטר, או במלים אחרות, האם הפר המערער את התחייבותו כלפי המשיבה לתשלום החוב בגין מכונת הציפוי.

בהמשך, הבהירה הערכאה הראשונה כי המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים נסבה בעיקרה על שאלת פרשנותו של מסמך סיכום הפגישה בין המערער לבין דוד פילר המצוטט לעיל, אשר אין חולק כי הוא נוגע למספר עסקאות שונות שנעשו בין חברת אורתום, כמיופת כוחה של קירקוד, לבין המשיבה וחברת אופנהיימר.

בהתייחסה למסמך זה, פרטה הערכאה הדיונית את גרסאותיהם ופרשנויותיהם השונות של הצדדים לסיכום הדברים האמור:

על פי גרסת המערער, באותה פגישה התכוונו הצדדים להביא לידי גמר את כל חובותיה של אורתום לחברת אופנהיימר עבור כל הפרוייקטים שנעשו בשם קירקוד, לרבות החוב בגין רכישת מכונת הציפוי מהמשיבה. לטענתו, החובות הללו הפכו לחוב אחד, אשר פרעונו הותנה בתשלום הסך של 32,000$ לחברת אופנהיימר מחד, ובהפעלת מכונת הפרלינים והחזרת השטר המדובר לידי המערער מאידך. בסעיף 12 לתצהירו אף קשר המערער בין התשלום המבוקש בסך 32,000$ לבין התשלום בעבור מכונת הציפוי כדלקמן: "סוכם כי קירקוד תשלם על חשבון מכונת הציפוי 32,000$ נוספים. לאחר ביצוע התשלום יוחזר לה שטר החוב נשוא תיק זה, אשר יוחלף בשטר חוב אחר". לדבריו, הואיל והוא שילם לחברת אופנהיימר סכום של 32,000$ בהתאם לסיכום דלעיל, הרי שפגה התחייבותו לפרוע את שטר החוב שבנדון למשיבה. המערער הוסיף עוד כי חתימתו של משה אופנהיימר, המתנוססת על מסמך סיכום הפגישה הנ"ל לצד חתימתו של דוד פילר, מחייבת אותו בהבנות שהושגו בו, וזאת למרות שבאותה עת כבר לא היה הלה מוסמך לחתום על המסמך בשם חברת אופנהיימר בשל פיטוריו מהחברה.

לטענת המערער, הידיעה אודות פיטוריו של מר אופנהיימר כלל לא הובאה לידיעתו, ועל כן יש בחתימתו על המסמך כדי לחייבו. לבסוף הדגיש המערער כי בכל מקרה הוא שילם את מלוא המחיר עבור שתי המכונות שנרכשו, ועל כן לא נותר לו כל חוב כלפי המשיבה.

מנגד ניצבה גרסתה של המשיבה, לפיה סיכום הפגישה מתייחס לשלושה פרוייקטים שונים, שכן "פרוייקט מספר 1" הנזכר במסמך הינו פרוייקט נפרד ואחר מפרוייקט רכישת מכונת הציפוי. משכך, הסבירה המשיבה, ברי כי ההסכמה הנוגעת לתשלום של 32,000$ עבור "פרוייקט מספר 1", כלל אינה מתייחסת לרכישת מכונת הציפוי או לשטר החוב שנועד להבטיח את התשלום בגינה.