פסק-דין בתיק עא 2957/06

שני הערעורים, שהדיון בהם אוחד, מופנים כנגד החלטתו של כב' הרשם שמואל ברוך מיום 06.09.06 (ת.א. 2225/02) לפיה נדחו בקשות המערערים לעיכוב הליכים בתביעה שהוגשה נגדם, בשל "הליך תלוי ועומד".

הרקע העובדתי

המשיבה, לאומי פיא - חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (להלן: " לאומי פיא"), מחזיקה באגרות חוב שהונפקו על ידי תעשיות רוגוזין בע"מ (להלן : " רוגוזין") בערך נקוב של 5,190,206 ש"ח.

בכתב התביעה שהוגש נגד מספר נושאי משרה ברוגוזין נטען על ידי לאומי פיא כי הללו ביצעו שורה של פעולות עסקיות הנוגדות את האינטרסים של החברה, ובכך הפרו את הוראות סעיף 52יא לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.

עוד נטען בכתב התביעה כי אחריותם של הנתבעים 2-9 בכתב התביעה נובעת גם מהפרת חובת הזהירות המוטלת עליהם מכוח סעיף 252 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, כלפי מחזיקי אגרות החוב בכך שלא דאגו ליכולת הפרעון של רוגוזין.

בתאריך 30.12.02 ניתן על ידי כב' השופטת ורדה אלשיך צו פירוק נגד רוגוזין.

בתאריך 13.03.06 הגיש המפרק, עו"ד פנחס רובין, תובענה על דרך בקשה למתן הוראות כנגד עיזבון המנוח עזרא הראל ז"ל, מר אריה מועלם ומר מיכאל ברנע (פש"ר 1690/02, בש"א 6894/06).

בתאריך 16.05.06 הגיש המפרק בקשה למתן הוראות נוספות נגד חברת לידן - יזום עסקים בע"מ (להלן: " לידן") ושתי חברות נוספות.

בתאריך 02.07.06 עוכבו, בהסכמת לאומי פיא, ההליכים בתביעה ככל שהם נוגעים לעזבון המנוח עזרא הראל ז"ל, מר אריה מועלם ומר מיכאל ברנע.

בהחלטת כב' הרשם נדחתה בקשתם של לידן והמערערים בע"א 2978/06 לעיכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד".

כב' הרשם בחן את הבקשות לאורן של ההלכות שנפסקו ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדר קפלן וע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סקום (ישראל) בע"מ, פ"ד לט (4) 141, תוך התייחסות למהות ההליכים המקבילים והסוגיות המשפטיות והעובדתיות הנדונות בהם; אולם חרף ההקבלה שנמצאה בין ההליכים, נדחו הבקשות מן הטעם שהתובענה שבגדרה הוגשו הבקשות הינה תביעה כספית של מי שלטענתו ניזוק בהיותו מחזיק באג"ח של רוגוזין, בעוד שהבקשה למתן הוראות הוגשה על ידי המפרק מכוח היותו "ממונה" על קופת הפירוק ואין כל ודאות שהאינטרסים המיוצגים על ידי שני התובעים אכן זהים. עוד ציין כב' הרשם כי נראית לו עמדת לאומי פיא שבסופו של דבר, יהיה צורך בניהול ההליך בשל העובדה שעל נושאי המשרה מוטל הנטל, מכח הוראות חוק ניירות ערך, להוכיח כי התקיימו התנאים המקנים להם הגנה מפני התובענה.

באשר ללידן הוסיף כב' הרשם וציין כי זו נקטה בהליכים מקבילים של בקשות לסילוק על הסף הן בהליך של מתן הוראות והן בתביעה, מבלי שטרחה לציין עובדה זו בבקשתה נשוא הדיון שבפני.

המערערים סבורים כי שגה כב' הרשם בכך שלא קיבל את טענתם לפיה כאשר מדובר בהליכים זהים במהותם המעוררים שאלות דומות, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולעכב ההליכים, במגמה למנוע דיונים כפולים ומיותרים.

דיון

אף אני סבורה שבהפעלת סמכותו לעיכוב הליכים, שעה שהליך זהה תלוי ועומד בבית המשפט, על בית המשפט לשקול האם יעילות הדיון והשימוש במשאבים המשפטיים תוך מניעת הכרעות משפטיות סותרות, מחייבת עיכוב ההליכים.

בבחינת סוגיה זו, סבורה אני, כי את עיקר הכובד יש לייחס לשאלה האם קיים סיכוי סביר שעיכוב ההליכים המבוקש ימנע ניהול הליכים כפולים ומיותרים.שיקול זה אף היטה את הכף בהחלטתה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 3765/01 הנ"ל:

"בתי המשפט האמריקאים רואים עצמם מוסמכים להורות על עיכוב הליכים גם כאשר אין מדובר באותם צדדים וגם כאשר פסק הדין בהליך האחר לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק ובלבד שיהיה בו כדי לצמצמן ולעזור ולהכריע בשאלות של משפט התלויות ועומדות בהליך הנוסף... אין מניעה להשתמש בכללים דומים לצורך הפעלת שיקול הדעת בענייננו, באשר כללים אלה עולים בקנה אחד עם שיטתנו המשפטית ומתיישבים עם השכל הישר ועם סוג השיקולים אותם בית המשפט שוקל בבואו להפעיל את סמכותו לעכב הליכים... המשיבים הם התובעים בתביעה זו והם נמנים על הקבוצה שבשמה מתבקשת רשות להגשת תובענה ייצוגית בתביעת כרמון, המשיבים והפניקס. המשיבים קשורים בקשר הדוק לעיסקה שבתשתיתן של שתי התביעות. אותה עיסקה הצמיחה את עילות התביעה הן נגד הפניקס והן נגד בנק דיסקונט... אין לאפשר התדיינות כפולה בשתי תובענות ייצוגיות בו-זמנית בהקשר לאותה תשתית עובדתית, לאותן שאלות משפטיות, לאותן עילות תביעה ולסעדים דומים"(ההדגשה שלי - ש.ד.).

בענייננו אין חולק כי הגורמים שהביאו לקריסתה של רוגוזין הם נושא הדיון המשותף בשני ההליכים, אולם בעוד שבבקשה למתן הוראות התבקש סעד הצהרתי לפיו המשיבים באותה בקשה ניהלו את עסקי החברות שבפירוק בתרמית וניגוד עניינים, בגדרה של התובענה נטענו טענות המוגבלות לאי-פרעונן של אגרות חוב מכח חוק ניירות ערך.

מכאן שגם אם תידחה הקשה למתן הוראות, אין בכך כדי לחסום את דרכה של המשיבה להוכיח תביעתה מכח הוראת סעיף 52יא לחוק ניירות ערך והחזקות העובדתיות והמשפטיות המנויות בו.

יתרה מכך, גם קבלת בקשת המפרק בגדרו של ההליך למתן הוראות, אין בה כדי לייתר את הדיון בעניינם של המערערים, מאחר שלא ניתן לייחס להם מכוחו של אותו הליך, את מחדלי המשיבים דשם.