פסק-דין בתיק עא 2777/04

1.         הערעור הוא על פסק-דין מיום 20/6/04 של בית משפט השלום בקריות  (כב' השופטת כ' ג'דעון) בתיק אזרחי 2352/01, לפיו נדחתה תביעת המערער לפיצוי בגין עילות שונות, ובהתחשב בהתנהגות הנתבעת, לא ניתן צו להוצאות.

הרקע :

2.         המערער הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו על-ידי המשיבה (להלן: המועצה או המשיבה ), עקב כריתת עצים, התקנת בריכת ביוב והשארת פסולת, הכל על חלקות אדמה שבבעלותו, ללא הסכמתו ותוך הסגת גבול, לפי הפירוט הבא:

עקירת עצים:

בגוש 19183 חלקה 10 - עקירת 7 עצי זית, 4 עצי שקד ו- 3 עצי תאנה - 14,000 ש"ח;

בגוש 19181 חלקה 91 - עקירת 5 עצי זית, 4                                  - 5,000   ש"ח;

בגוש 19173 חלקה 77 - עקירת 5 עצי זית, 4                                  - 5,000   ש"ח;

            ביוב:

בגוש 19169 חלקה 25 - הסגת גבול והנחת בריכת ביוב ראשית +פסולת - 200,000 ש"ח;

            פסולת:

בגוש 19173 חלקה 76 - הכנסת קו ביוב והשארת פסולת                      - 100,000 ש"ח;

סילוק הפסולת על-ידי המערער                                                           - 8,990 ש"ח.

בנוסף טען המערער, כי המשיבה הייתה אמורה לעשות עבודה של חיבור מים מאז שנת 1997, והדבר לא נעשה על ידה - נזק בסך 1,000 ש"ח.

עוד טען המערער, כי נתן למשיבה שטח אדמה בבעלותו בגודל של 200 מ"ר, מכוח הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 25/5/99, ועד היום לא שולם לו פיצוי בגין כך, על אף שהיה על המשיבה להגיש חוות דעת של שמאי מוסמך. הפרה זו הוערכה על ידי המערער בסכום של 60,000 ש"ח.

            התביעה הכספית שהוגשה שהתבססה ברובה על הערכה.

3.         לצד התביעה הכספית עתר המערער גם לצו עשה, זאת בנוגע לשיקים מוסבים, שחזרו, ובמקומם שילם המערער סכום של 1,700 ש"ח ולמרות האמור, לא הוחזרו לחזקתו השיקים שחזרו ואשר תמורתם ניתנה למשיבה.

4.         בכתב ההגנה הייתה הכחשה מלאה של העובדות הנטענות.

פסק הדין של בית משפט קמא :

5.         בית משפט קמא, בחן את טענות המערער בכל אחת מן העילות שפורטו בכתב התביעה, והגיע למסקנה, תוך פירוט הראיות שהוצגו בפניו, כי המערער לא הוכיח גרסתו, וכי הראיות שהוצגו לא היה בהן לתמוך בגרסתו.