פסק-דין בתיק עא 2609/04

ערעור וערעור שכנגד, על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת. ה. אסיף) מיום 29.4.2004.

מבוא

1.       ענייננו בתביעת ליקויי בנייה.

כמקובל בתביעות כגון דא, הגיש כל צד חוות דעת של מומחה מטעמו, ובית המשפט מינה, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט, את המהנדס בר-זיו (להלן: " מומחה בית המשפט" או " המומחה"). המומחה המציא את חוות דעתו, הצדדים שלחו לו שאלות הבהרה, ולאחר מכן, נחקר המומחה על חוות דעתו. לאחר חקירת המומחה, הסכימו הצדדים לוותר על חקירת המצהירים מטעמם, ובית המשפט נתן פסק דינו על סמך סיכומי הצדדים והחומר בתיק בית המשפט.

הערעור

2.       עניינו של הערעור, נסב רובו ככולו על כך, שבית המשפט קמא הכיר בליקויים שונים, ובעלויות התיקון של פריטים כאלו ואחרים, תוך סטיה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

          טרם ניכנס לגופן של טענות, נקדים מילים מספר אודות מעמדה המיוחד של חוות דעתו של מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט.

3.       מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט, וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי בית המשפט - ע"א 2160/90 רז נ. לאץ, פ"ד מז(5) 170; ע"א 1182/92 הועדה המקומית נ. ברעלי, פ"ד מט(1) 463. בית המשפט רשאי להכריע על פי מכלול הראיות שבפניו, ולבור חלקים מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104.

עם זאת, ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך, לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה  בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר - ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189; ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771 779; ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. רבי, דינים טו 560; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 והאסמכתאות שם.

4.       ומהתם להכא. על רקע דברים אלו, נבחן את הערעור שלפנינו.

נקדים ונאמר, כי יש ממש בערעור, באשר בית המשפט קמא סטה מחוות דעתו של המומחה, ללא טעם של ממש. הדברים אמורים במיוחד בנושא הריצוף בקומת הקרקע.

בסעיף 4.10 (2) לחוות דעתו, קבע המומחה: " לא נדרש תיקון לריצוף ה"רזינה" בחדר מגורים. המצב סביר בהתאם לאורך השימוש". בית המשפט קמא, הסיק מדברים אלו,  כי כוונת המומחה הינה שקיימים פגמים בריצוף, אך יש לייחס את הפגמים לשימוש שנעשה בבית מאז התגוררו בו המשיבים. הואיל והמשיבים טענו כי הליקוים נמצאו כבר במועד סמוך למסירת החזקה בדירה, העדיף בית המשפט קמא את חוות דעתו של המומחה מטעמם בנקודה זו, וקבע בפסק הדין, כי המשיבים זכאים להחלפת הריצוף בקומת הקרקע, בעלות שנקבעה על ידי המומחה מטעמם.

לטעמנו, יש לקרוא את הדברים כפשוטם. המומחה, שהוא זרועו הארוכה של בית המשפט, בחן ומצא שמצבו של הריצוף סביר, בהתחשב בבלאי רגיל וטבעי. המומחה אינו קובע את קיומם של הליקוים שנטענו על ידי המשיבים או שנכללו בחוות דעת המומחה מטעמם. מסקנה זו, לא רק שלא נסתרה, ולא רק שלא נפלה בה טעות גלויה, אלא שהמשיבים אפילו לא שלחו למומחה שאלת הבהרה בנקודה זו, והמומחה אף לא נחקר בנקודה זו. ממילא, לא התערערה, כהוא זה, מסקנתו של המומחה.

ובכלל, בתביעות כגון דא, אנו מורגלים בדרישה של התובעים להחליף את כל הריצוף או חלקים נרחבים ממנו, בשל טענה לפגמים, ומנגד, רגילים אנו לדחייה מוחלטת של טענות אלו. דווקא בשל כך, יש ליתן משקל לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, שהתרשם ישירות מהריצוף ובחן אותו באורח מקצועי.

          בהקשר זה נציין, כי יש להיזהר מלהסתמך על תמונות הריצוף שצורפו על ידי המשיבים לתצהירם. בכגון דא, עדיף להסתמך על מראה עיניים, מאחר שצילומי תקריב של מרצפת, לא מאפשרים להתרשם מהמראה הכללי של המרצפות ומטיבו של הפגם הנטען.

אשר על כן, אנו סבורים, כי יש להפחית את הסכום של 21,638 ש"ח שנפסק למשיבים בפריט זה.

5.       נראה לנו, כי נפלה גם טעות בקביעתו של בית המשפט, שיש לפצות את המשיבים בסכום של 1,017 ש"ח בגין הליקוי בסטיה של הקיר בחדר הצפון-מערבי בדירת התובעים. זאת, באשר המומחה קבע בחוות דעתו, שהתיקון נכלל במסגרת הסכום שקבע עבור תיקוני הטיח והריצוף באותה קומה (סעיף 4.11. ג לחוות דעתו).