חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עא 2572/06

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2572-06
3.1.2007
בפני :
שרה דותן

- נגד -
:
1. זליג שמשון
2. משה דהרי
3. חזן אורן

עו"ד דורון יגאל 		:
1. נציגות הבית
2. לורנס יצחק
3. לסר שרגא

עו"ד אילן עמוס
פסק-דין

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינה של כב' המפקחת על רישום המקרקעין רחובות (תמר פריאנטה) מיום 23.05.06 לפיה התקבלה תביעת המשיבים וניתן צו מניעה קבוע כנגד המערערים, ביחד ולחוד, האוסר עליהם הפעלת בית מאפה בעסק, הממוקם בבית המשותף ברח' רוטשילד 74 בראשון לציון (להלן: " הבנין" או " הבית המשותף").

הרקע העובדתי

הבית המשותף נבנה בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת על ידי חברת שמשון זליג ושות' חברה קבלנית בע"מ שמערער 1 היה אותה עת מנהלה ובעל מניותיה העיקרי. בשנת 1974 נרשם הבנין כבית משותף.

בבית המשותף 27 יחידות, 22 דירות, 4 חנויות ואולם בקומת המרתף.

מערער 1 הינו בעל החנות נשוא פסק הדין, מערער 2 שכר את החנות ממערער 1 ומערער 3 הינו המחזיק והמפעיל של החנות.

בתקנון המוסכם שנרשם לבית בשנת 1973 נקבע בסעיף 4:

"הוסכם והותנה במפורש כי השימוש בחנויות מס' משנה 688/2, 688/3, 688/4, 688/5, יוגבל באופן שייאסר השימוש בהן לחנות ירקות, מסעדה, סטקיה, חנות דגים, בית אוכל, מכולת או מועדון ריקודים" (ההדגשה שלי - ש.ד.).

התקנון המוסכם נערך ע"י החברה הקבלנית ומערער 1 חתם בשם החברה על המסמך.

בחנויות הנוספות בבנין מתנהלים עסקים של אביזרי רכב, מספרה וחנות בגדים. עד למועד השכרתה של החנות נשוא המחלוקת למערער 2, נוהלה במקום חנות ספרים.

בביקור שערכה כב' המפקחת בבנין נמצא כי המחזיקים אופים בחנות את דברי המאפה הנמכרים בה.

המחלוקת בפני כב' המפקחת התמקדה בשתי שאלות עיקריות: האם הפירוש של המונח "בית אוכל" בתקנון כולל גם חנות המוכרת דברי מאפה הנאפים במקום וסמכות המפקחת לדון בהליכים, הן בשל נושא הדיון והן ביחס למערערים 2-3 שאינם בעלי הנכס המוחזק על ידם.

בפסק דינה דחתה כב' המפקחת את טענות חוסר סמכות ולגופו של ענין קבעה, על פי אומד דעתם של הצדדים, בעת החתימה על התקנון, כי בכוונתם היתה למנוע הפעלת בתי עסק הגורמים למטרדי ריח, רעש ולכלוך, ולפיכך חלה ההגבלה גם על בית המאפה.

דיון

בערעור נטען כי המפקחת לא היתה מוסכמת לדון בתביעה שעניינה מטרד, כמו גם בהליך כנגד שוכר ומחזיק בנכס.

סעיף 72 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן: " חוק המקרקעין") עוסק בסמכות המפקחת להכריע בסכסוכים ובין היתר:

"(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58 ,59 ,59א או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק התשמ"ב - 1982 יכריע בו המפקח" (ההדגשות שלי - ש.ד.)

מכאן שסכסוך באשר לפרשנות תקנון הבית המשותף ויישומו נתון לסמכותו העניינית של המפקח, גם אם לצורך ההחלטה במחלוקת נדרשת הכרעה בשאלה אם על פי אומד דעתם בעת חתימה על התקנון ביקשו הצדדים למנוע מטרדים מסוג זה או אחר.

הדיון בשאלת קיומו של מטרד הנגרם בשל ניהולו של העסק לא נערך על מנת לפרש או להחיל את הוראות פקודת הנזיקין, אלא כדי לקבוע ממצא עובדתי בשאלה אם ניהולו של העסק המסויים נוגד את הוראות התקנון כפי שהבינו אותו עורכיו.

שונה המצב ככל שהוא נוגע למערערים 2-3.

סעיף 72(א) שצוטט לעיל קובע כי המפקח ידון בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בנושאים שפורטו בו.

ס"ק (ג) מרחיב את הסמכות ביחס למתדיינים נוספים וקובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>