פסק-דין בתיק עא 2328/07

א.        ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת קלמפנר-נבון מירב) מיום 12.3.07, לפיה נדחתה בקשת המערערת לחייב המשיב, במלוא גובה הסכום שעוקל וזאת בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: " חוק ההוצאה לפועל").

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן :

המערערת היא הזוכה בתיק הוצל"פ 0-04-38673-01 (להלן: "המערערת") שנפתח על ידה כנגד החייבת י.א. מוביל נובה ( להלן: "החייבת").

ביום 6.5.04 ניתן במסגרת תיק הוצל"פ זה צו עיקול על זכויות החייבת ע"ס 164,939 ש"ח בבנק הפועלים (להלן: " המשיב" או " הבנק").

הצו התקבל ע"י הבנק ונרשם ביום 8.6.04.

            ביום 11.6.04 ניתנה תשובת הבנק לפיה מחזיק זכויות של החייבת, כדלקמן: א. 70,000 ש"ח בפק"מ סגורים עד 26.7.07 ב. 93,930 ש"ח בשקים ושטרות. סה"כ 164,930 ש"ח. הבנק הוסיף וציין כי הזכויות בחשבונות כפופות לזכויותיו בגין חובות והתחייבויות החייבת כלפי הבנק. לאור האמור, הבנק התנגד לעיקול ואישורו, ככל שיש בו כדי לפגוע בזכויות הבנק, הקודמות בזמן ומהות (נספח ב' לערעור).

            החייבת הגישה התנגדות לביצוע שטר שנדחתה לבסוף ביום 18.1.06.

ביום 28.2.06 החליט ראש ההוצאה לפועל לחדש את ההליכים כנגד החייבת.

ביום 27.3.06 הודיע הבנק כי לא קיימת יתרת זכות לעיקול והזכויות שדווחו בתשובתו הראשונה שימשו לכיסוי חובות החייבת לבנק (נספח יב לערעור).

הזוכה ביקשה לחקור את נציג הבנק בהתאם לסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

ביום 10.07.06 נערכה בפני ראש ההוצאה לפועל חקירה למנהל הבנק בעת הרלוונטית, שהתבקש להמציא ריכוז יתרות החייבת נכון ליום הטלת העיקול, קרי 6.5.04. הבנק המציא תדפיס יתרות החייבת מ 31.5.04 לפיו במועד הרלבנטי היו חובות וזכויות החייבת כדלהלן: 70,000 ש"ח פק"מ, 276,226 ש"ח שיקים ושטרות. חובותיה: 24,621 ש"ח בחשבון העו"ש, 156,405 ש"ח ערבונות. קרי, יתרתה 165,250 ש"ח (נספח יד לערעור).

            ביום 25.7.06 ביקשה המערערת מהבנק להעביר לידיה את סכום העיקול.

ביום 30.7.06 השיב הבנק כי לחייבת מסגרת אשראי בסך 50,000ש"ח והשיקים שהופקדו היו משועבדים להבטחת פרעון סכומי האשראי.

המערערת הגישה בקשה לחיוב הבנק בהתאם לס' 48 לחוק ההוצאה לפועל.

הבנק הגיש תגובתו בה נטען, בין היתר, כי במועדים הרלוונטיים לעיקול לא היתה לחייבת יתרת זכות בבנק. המערערת הגישה כתב תשובה.

ביום הדיון ביקש הבנק לתקן תגובתו כך שתוסף לה הטענה, כי הוטלו עיקולים שונים על כספי החייבת בשנים 2006-2005, וכן הוברר כי נערך הסכם עם המערערת במסגרתו קיבלה סכום של 10,000 יורו מהחשבון המעוקל, ועל כן יש לבטל העיקולים.

בדיון שהתקיים ביום 26.12.07 לאור התנגדות המערערת לתיקון, הוחלט על הגשת תגובת המערערת לבקשת הבנק לתיקון תגובתו לרבות תגובה עניינית לנתונים שהועלו בתגובה המתוקנת. המערערת הגישה תגובתה.

ביום 28.1.07 הגיש הבנק תגובתו ובה טען, בין היתר,  כי טרם התבקש וטרם ניתן צו מימוש ומשלא חוייב להעביר כספים לא ניתן לטעון כי הפר את הצו.

בדיון שהתנהל ביום 12.2.07 עמדה המערערת על חיוב הבנק, מהטעם שהיו כספים לזכות החייבת בבנק וטענה עוד כי " אין לי מה להוסיף לעניין הבקשה".