ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
2106-05
27/06/2007
|
בפני השופט:
1. י. גריל (ס. נשיא ) [אב"ד]
2. ר. חפרי-וינוגרדוב
3. מ. פינקלשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
הרוש אילן
עו"ד לוי אחיאל
|
הנתבע:
1. רוזנברג דב
2. שרון הרוש
3. יעל הרוש
עו"ד עמוס מרדכי
|
| פסק-דין |
א. הערעור שבפנינו הוא על פסק-דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת גב' הדסה אסיף) מיום 3.11.05 בת.א. 2267/05 לפיו התקבלה תביעתו של המשיב מר דב רוזנברג (להלן: "המשיב") והמערער מר אילן הרוש (להלן: "המערער") חוייב לשלם למשיב את מלוא החוב בתיק הוצל"פ מס' 1203693059 בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח ובתוספת מע"מ.
ב. העובדות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המשיב הוא הבעלים של דירה בת שלושה חדרים בירושלים (להלן: "הדירה").
ביום 22.8.02 נחתם חוזה שכירות בלתי מוגנת בין המשיב ורעייתו כבעלי הדירה, מחד גיסא, לבין המשיבים הפורמליים, שרון ויעל הרוש, כשוכרי הדירה, מאידך גיסא, לפיו הושכרה הדירה למשיבים הפורמליים לתקופה מיום 20.8.02 עד 20.8.03 כנגד תשלום חודשי של 2,200 ש"ח (חוזה השכירות הראשון, ת/3).
להבטחת התחייבויותיהם הפקידו השוכרים בידי המשיב שיק בטחון ע"ס 2,200 ש"ח וכן שטר בטחון ע"ס 47,000 ש"ח עליו חתמו כערבים המערער אילן הרוש וכן אורה הרוש. יצויין, כי השוכר, המשיב מס' 2, שרון הרוש (משיב פורמלי), הוא אחיו של המערער אילן הרוש.
בעמ' 4 סיפא של חוזה השכירות הראשון מופיע נוסח כתב הערבות ועליו חתומים המערער, וכן גב' אורה הרוש כדלקמן:
"אנו הח"מ ערבים הדדית ערבות מלאה לכל התחייבויות השוכר הנובעות מהסכם זה וללא יוצא מן הכלל. וכמו כן אנו מסכימים שערבותנו תימשך הלאה לכל תקופת הארכה של שוכר זה לדירה שע"פ הסכם זה".
ג. בתום שנת השכירות הראשונה נחתם חוזה שכירות בלתי מוגנת נוסף בין המשיב לבין השוכרים (המשיבים הפורמליים). בכותרת חוזה השכירות השני, ת/4 (נספח ד' במוצגי המשיב), לא צויין תאריך ההסכם. המשיב כותב בתצהירו מיום 28.9.05, סעיף 6, שחוזה השכירות השני נעשה ביום 20.8.05 או בסמוך לכך.
לפי חוזה השכירות השני הושכרה הדירה למשיבים הפורמליים מיום 20.8.03 עד 20.8.04. תנאי חוזה השכירות השני זהים כמעט לתנאי חוזה השכירות הראשון, פרט לכך ששכר הדירה החודשי הועמד על 2,300 ש"ח לחודש.
בסעיף 8 של חוזה השכירות השני צויין כי השוכרים מפקידים שיק בטחון ע"ס 2,300 ש"ח וכן שטר בטחון ע"ס 47,000 ש"ח.
בעמ' 4 של חוזה השכירות השני מופיע שוב נוסח כתב הערבות, כמצויין כבר לעיל, וצויינו בו שמותיהם ופרטיהם של גב' אורה הרוש ושל המערער.
ד. למעמד החתימה של חוזה השכירות השני
לא
הגיעו הערבים ביחד עם השוכרים.
המשיב כותב בתצהירו כי השוכרים (המשיבים הפורמליים) ביקשו להחתים את הערבים על חוזה השכירות השני, ואכן המשיב הפורמלי (שרון הרוש) חזר מאוחר יותר למשיב עם חוזה שכירות חתום.
בדיעבד התברר למשיב שתחת הפרטים של אורה הרוש, מופיעה חתימתו של השוכר שרון הרוש, ותחת פרטיו של המערער אילן הרוש (הערב) מופיעה חתימתו של המערער.
לטענת המשיב, פינו השוכרים את הדירה רק בפברואר 2005 (במקום 20.8.04). עם פינוי הדירה התברר למשיב שהמצב בו השאירו השוכרים את הדירה מחייב את תיקון הדירה, לרבות סיודה, וכן נותרו השוכרים חייבים כספים בגין ארנונה, מים, גז וועד הבית.
הסכום המגיע למשיב לפי הנטען בתצהירו מיום 28.9.05 הוא 43,759 ש"ח (לאחר ניכוי הסכומים שהפקידו השוכרים לחשבון הבנק שלו).
ה. המערער מר אילן הרוש כותב בתצהיר ההתנגדות שלו מיום 17.3.04 (ת/1) שבמועד חתימת חוזה השכירות הראשון מיום 22.8.02 הוא
לא
חתם על השטר, אלא חתם על כתב הערבות שבגוף החוזה, ועסקינן בחוזה השכירות הראשון שהגיע לסיומו ביום 20.8.03.
מוסיף המערער וכותב בתצהירו שבחוזה השכירות נמחקה האופציה להארכת תקופת השכירות (הכוונה לסעיף 15 של החוזה, שאכן נמחק הן בחוזה השכירות הראשון והן בחוזה השכירות השני).
לטענת המערער, ערבותו פקעה ביום 20.8.03, דהיינו, כששנת השכירות הראשונה הגיעה לסיומה.