פסק-דין בתיק עא 2004/05

ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בנהריה (כב' השופט שחורי) מיום 16.10.05 ולפיו דחה בקשתו של המערער לביצוע שטר חוב שנעשה על ידי המשיבה 2, וקיבל את תביעת המשיב מס' 1 למתן צו מניעה האוסר על המערער להגיש את השטר לביצוע, ולמתן פסק דין הצהרתי לפיו אין למערערים זכויות בשטר החוב.

הנפשות הפועלות :

1.         המשיבה 2 (להלן: " כהן") - הייתה בתקופה הרלוונטית הזכאית להרשם כבעלים של חלקה 29 בגוש 18175 בנהריה (להלן: " המקרקעין").

המשיב מס' 1 (להלן: " ללוש") - קבלן בניין.

המערערים (להלן: " דסקלו") - הבעלים והמנהלים של משרד תיווך בנהריה. לשם הנוחות, ככל שנתייחס לדסקלו בהמשך, הכוונה למערער מס' 2 בלבד, אלא אם ייאמר אחרת.

העובדות הצריכות לעניין

2.         בין ללוש לבין כהן נחתם ביום 24.12.00 הסכם לביצוע עסקת קומבינציה, לפיו התחייב ללוש להקים על המקרקעין מבנה מגורים בן שש יחידות דיור, וכהן תהא זכאית לשלוש דירות מתוך השש (להלן: " הסכם הקומבינציה").

הסכם הקומבינציה נערך על ידי דסקלו, לכאורה, בניגוד להוראת סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 לפיה נאסר על מתווך לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי.

[במאמר מוסגר: הסכם הקומבינציה, "המשתרע" על שני עמודים בלבד, לא תואר לו ולא הדר, ואין בו כדי לענות על מכלול הנושאים אליהם ראוי להתייחס בעסקת קומבינציה. עם זאת, נראה שיש במסמך כדי לענות על דרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 - ע"א 108/84 סתם נ. מרקוביץ, פ"ד מ"ב(1) 757; ע"א 3380/97 תמגר חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ. גושן בלהה, פ"ד נב(4) 673]. 

3.         ביום 13.12.2001, כשנה לאחר חתימת הסכם הקומבינציה, נערך ונחתם הסכם בין ללוש לכהן, לפיו הלווה ללוש לכהן סכום של 106,987 ש"ח על מנת שכהן תשלם היטל השבחה לצורך העברת הבעלות במקרקעין על שמה (להלן: " הסכם ההלוואה"). להבטחת פרעון ההלואה, הפקידה כהן בידי דסקלו, שטר בטחון על הסכום הנ"ל, חתום על ידה כעושה השטר וחתום על ידי אמה (המשיבה מס' 3) כערבה לשטר, אך ללא ציון שם הנפרע.

4.         ללוש ביצע עבודות שונות עבור דסקלו, הן עבודות שיפוץ בביתו הפרטי ברח' נורדאו בנהריה והן בניית קוטג' "עד מפתח" ברח' לוטם בנהריה. ההסכם לבניית הקוטג' נעשה בין נאוה דסקלו, גיסתו של דסקלו (אשת אחיו), אך אין חולק, שבפועל דסקלו הוא שהתנהל מול ללוש בכל הנוגע לבנית הקוטג', והוא שהעביר לו כספים עבור בניית הקוטג'.

ההליכים ופסק דינו של בית משפט קמא

5.         בין ללוש לבין דסקלו פרץ סכסוך. דסקלו נטל את שטר הבטחון שנחתם על ידי כהן ללא שם הנפרע, מילא את שמו כנפרע, והגיש את השטר לביצוע בהוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 1301002034). כהן הגישו התנגדות לבצוע השטר וניתנה להם רשות להתגונן.

ללוש הגיש תביעה כנגד דסקלו למתן צו מניעה כנגד מימוש השטר ולמתן פסק דין הצהרתי לפיו אין לדסקלו זכויות בשטר ועליו להעבירו אליו (ת"א 929/03). דסקלו הגיב בתביעה שכנגד להשבת הסך של 106,987 ש"ח כנגד ללוש וכהן.

שני ההליכים אוחדו והגיעו לפתחו של בית המשפט קמא, שבפסק דינו הגיע למסקנה כי לדסקלו אין זכויות בשטר החוב ולכן לא היה זכאי להגישו לביצוע. בהתאם לכך, דחה בית המשפט קמא את הבקשה לביצוע שטר כנגד כהן, קיבל את עתירותיו של ללוש בת.א. 929/03 הנ"ל ודחה את תביעתו הנגדית של דסקלו על כל חלקיה. 

על כך נסב הערעור שבפנינו.

המחלוקת העובדתית בין הצדדים

6.         עיקרה של המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא כלהלן:

לגרסתו של דסקלו, הוא נתן לללוש הלוואה בסך של 106,987 ש"ח מתוך כספים ששולמו לו על ידי אחד בשם חודריאן, על חשבון רכישת דירה בפרוייקט (תצהיר חודריאן - מוצג 6 בתיק המוצגים של דסקלו). ללוש נטל את הכסף והלווה אותו לכהן על פי הסכם ההלוואה, לסילוק היטל ההשבחה. בפועל, ועל כך אין מחלוקת, היה זה דסקלו שניגש לגזברות עיריית נהריה ושילם את ההיטל.