ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1553-06,2190-06
14/06/2006
|
בפני השופט:
שרה דותן
|
- נגד - |
התובע:
אר-און השקעות בע"מ
|
הנתבע:
1. הבנק הבינלאומי 2. מנשה שקורי
|
פסק-דין |
ערעורים אלה עניינם שתי החלטות, שניתנו על ידי כב' הרשמים דוד גלדשטיין ושמואל ברוך, אשר צירופן משמעותו חסימת דרכה של המערערת לבית המשפט.
המערערת הגישה לבית משפט זה תביעה ובקשה לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ.
עובר להגשת תביעתה של המערערת, הגיש לקוח אחר של הבנק, מר מנשה שקורי, תביעה אחרת נגד הבנק.
גם מר שקורי הגיש בקשה לאישור תביעתו כתביעה ייצוגית.
שתי התביעות עוסקות בהסכמי הלוואות במט"ח ודרך חישוב הריבית. יחד עם זאת קיים שוני בין שתי התביעות בשל ההבדל בין הסכמי ההלוואות עליהם חתמו שקורי והמערערת.
לאחר הגשת תביעתה של המערערת, הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכים בשל התובענה קודמת באותו עניין.
בהחלטתו מיום 20.10.05 קיבל כב' הרשם גלדשטיין את בקשת הבנק בקובעו:
"
אכן אין חפיפה מלאה בין שתי התביעות הייצוגיות אך די בכך שיש חפיפה ניכרת כדי שזמן שיפוטי יקר יחסך אם יעוכב הדיון בתביעה, מה גם שהיא הוגשה שנים רבות לאחר היווצרות העילה.
מן הראוי שהצדדים ישקלו איחוד הדיון בפני אותו שופט, אז יחסכו הוצאות מרובות.
לאור האמור הבקשה לעיכוב מתקבלת וניתן יהיה להגישה בהתאם להתפתחות בת.א. 2356/04 שקורי נגד הבנק הבינלאומי הראשון". (ההדגשה שלי, ש.ד.)
למרות שלא שבעה נחת מן ההחלטה הנ"ל, החליטה המערערת לפעול על פי האמור בה ובתאריך 10.11.05 הגישה בקשה לאיחוד הדיון. למרבה ההפתעה הבנק, אשר ביקש עיכוב ההליכים בשל תביעת שקורי התלויה ועומדת בפני בית המשפט, התנגד לבקשה זו, למרות האמור בהחלטתו של כב' הרשם גלדשטיין.
כב' הרשם ברוך, אשר בפניו הובאה הבקשה לאיחוד, דחה את הבקשה בקובעו כי המבקשת מנסה לעקוף שלא כדין החלטה חלוטה של בית המשפט. כמו כן סבר כב' הרשם כי משלא הוגש ערעור על החלטת עיכוב ההליכים, אין לאפשר עקיפה של אותה החלטה.
עוד ציין כב' הרשם ברוך, כי תביעת המערערת שונה בשני עניינים מהותיים מתביעת מנשה שקורי ולפיכך, גם מבחינה מהותית אין מקום לאיחוד ההליכים.
תוצאתה של החלטה זו היא, שנמנע מהמערערת להביא את תביעתה בפני בית המשפט. לנוכח התוצאה הקשה, הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם גלדשטיין ובקשתה נענתה ומכאן שני הערעורים שבפני.
כפי שציינתי לעיל, לא ניתן להשלים עם התוצאה לפיה, דרכה של המערערת לבית המשפט נחסמה בשל החלטות סותרות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת וזאת מבלי להביע דעה ביחס לטענות הבנק המשיב לגופו של עניין אשר חזקה עליהן כי יזכו לבירור ענייני לכשיועמדו לדיון.
יתרה מכך, בינתיים הסתיים בתביעתו של מר שקורי שלב הדיון בבקשה לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית והצדדים ממתינים להחלטת בית המשפט.
בתשובתו לטענות המערערת טוען הבנק, כי לנוכח החפיפה בין שתי התביעות עיכוב ההליכים בתביעת המערערת יש בו כדי לחסוך זמן שיפוטי.
טענה זו כוחה היה יפה למועד בו עוכבו ההליכים על ידי הרשם גלדשטיין ואילו אוחד הדיון בפני השופט הדן בתביעתו של שקורי לא הייתה המערערת באה בטרוניה על החלטה זו, למרות השגותיה באשר לזהות בין התביעות.
לנוכח טענת המשיב באשר לזהות בין התביעות והרצון לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע "סיכון כפול" אין לי אלא להביע פליאה על התנגדותו לאיחוד הדיון.