חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עא 1465/02

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1465-02,1503-02,1598-02
20.2.2007
בפני :
1. יהושע גרוס ס. נשיא - אב"ד
2. אסתר קובו
3. מיכל רובינשטיין
- נגד -
:
1. אופטיקנה האופטיסטור הראשון בע"מ
2. אופטיקנה פתח-תקוה בע"מ
3. אופטיקנה חיפה [1992] בע"מ
4. אופטיקנה חולון [1989] בע"מ
5. אופטיקנה ראשל"צ [1990] בע"מ
6. ידיעות תקשורת בע"מ
7. רשת שוקן בע"מ
8. שידורי פרסומת מאוחדים בע"מ

עו"ד יצחק סגל
עו"ד ת.גליק
עו"ד ירון סהר 		:
1. פרסום אילנות בע"מ
2. אילן בר נוי

עו"ד שי פורת
פסק-דין

השופטת מיכל רובינשטיין :

שלושה ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט א' גולדין, ס.נ.) שניתן בתיקים מאוחדים ת.א. 59876/94 ת.א. 51953/94 ות.א. 22703/95, בו נתקבלו תביעות כספיות שהגישו המשיבים, ונדחתה התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המערערים בע"א 1503/02.

רקע עובדתי

  1. מר אילן בר נוי, המשיב 2 (להלן: " המשיב") ניהל עסק בתחום הפרסום במודעות באמצעות המשיבה 1 (להלן: " פרסום אילנות" או " המשיבה").
  1. המשיבה 1 - פרסום אילנות בע"מ - התקשרה בהסכם (להלן: " אופטיקנה") למתן שרותי פרסום. קרי, רכישת שטחי פרסום ולחילופין, "זמן" פרסום, באמצעי תקשורת שונים. תחילתו של ההסכם בהסכמה בעל פה, ואחריתו בכתב (הסכמים משנת 1988 ומ-1993).
  1. המערערים ידיעות תקשורת בע"מ ורשת שוקן בע"מ (להלן: " העיתונים") הינם בעלי אמצעי תקשורת כתובה, המספקים שטחי פרסום בכתבי עת ועיתונים היוצאים לאור על ידם. המשיב רכש בעיתונים אלו שטחי פרסום במועדים הרלוונטיים, עבור אופטיקנה.
  1. המערערת שידרוי פרסומת מאוחדים בע"מ (להלן: " שפ"מ") היתה במועדים הרלוונטיים בעלת זיכיון בלעדי לשיווק זמן פרסומת ברשתות הרדיו של רשות השידור, כ"חברת שירותים" כמשמעה בכללי רשות השידור (תשדירי פרסומת והודעות ברדיו), תשנ"ג-1993 (להלן: " כללי רשות השידור" או " הכללים"). המשיב ייצג את אופטיקנה כלפי שפ"מ, כ"פרסומאי" כמשמעו בכללי רשות השידור. 
  1. כללם של ההסדרים שנערכו בין העיתונים ושפ"מ ובין המשיב, היו רכישת שטחי פרסום  במחיר מוסכם עבור אופטיקנה, חיוב אופטיקנה בגין שטחי הפרסום, והעברת עמלה מאת העיתונים ושפ"מ למשיב. שיעור העמלה נקבע בהסדרים פרטניים בין העיתונים ושפ"מ מצד אחד, לבין המשיב מצד שני.
  1. ביום 25.7.1993 נערך הסכם בין המשיב ומנהלת אופטיקנה, הגב' שרית רסין, שתכליתו מתן הנחה לאופטיקנה משיעור עלותם של שטחי הפרסום. וזוהי לשון ההסכם:

"...תוענק הנחה של 5% על יתרת תקציב חודשי עד 50,000 ש"ח מעל 100,000 ש"ח לפני מע"מ ו-7.5% על יתרת תקציב חודשי מעל ה 150,000 (לפני מע"מ)".

  1. הסכם זה נהג בין הצדדים עד למועד פרעון החשבונות שהגישו העיתונים ושפ"מ בגין חודשים אפריל - יוני 1994. חשבונות אלו, סרבה אופטיקנה לפרוע. אופטיקנה דרשה לקבל מידע מאת המשיב, בדבר שיעור העמלות. המשיבים לא סיפקו את המידע המבוקש.
  2. בחודש יולי 1994 פרעה אופטיקנה את החובות לעיתונים ולשפ"מ, ישירות בניכוי העמלה. קרי, אופטיקנה שילמה את הסכומים בניכוי הנחות בגובה העמלה, שניתנו לה מטעם העיתונים ושפ"מ. כל זאת, כנגד כתבי סילוק לפיהן תשלום זה, מאיין את טענות העיתונים ושפ"מ כנגד אופטיקנה. בד בבד, העבירו העיתונים ושפ"מ את המידע בדבר שיעור העמלות שגבו המשיבים, לידיעת אופטיקנה.
  1. המשיבים הגישו שתי תביעות נפרדות. האחת מיום 7.8.1994 בסדר דין מקוצר, כנגד אופטיקנה, לתשלום חובה של אופטיקנה בגין שרותי פרסום, בסכום של 507,248 ש"ח. השניה, תובענה מיום 2.10.1994 כנגד כלל המערערים, לתשלום סכום של 600,000 ש"ח כפיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכמים שנכרתו עימם.
  1. ביום 29.2.1995 הגישה אופטיקנה תביעה שכנגד מטעמה, בסך של 483,084 ש"ח בגין הפרת הסכם נטען, המגביל את שיעור העמלה לה זכאים המשיבים ל-15% בלבד.

פסק הדין של בית משפט השלום

  1.  בית משפט השלום קבע כי אכן נכרת חוזה בין אופטיקנה ובין המשיבים, למתן שרותי פרסום. כן נקבע כי לא הוסכם בין הצדדים על עמלה בשיעור 15% דווקא, וכי ההסכם מיום 25.7.1993 עניינו זיכוי מדורג שמעניקים המשיבים לאופטיקנה, על דרך של הפחתת העמלה, בגין הגדלת תקציב הפרסום המועבר לטיפולם.
  1. ממצא עובדתי נוסף שקבע בית המשפט על יסוד הראיות שהובאו בפניו, קבע כי העיתונים ושפ"מ העבירו למשיבים חשבוניות, והללו העבירו לאופטיקנה חשבוניות בסכום זהה. אופטיקנה שילמה את התשלומים לידי המשיבים, והללו שילמו את החשבונות לעיתונים ולשפ"מ, בניכוי העמלה. בית משפט השלום קבע עוד כי שיעור העמלה נקבע במו"מ שנוהל בין העיתונים ושפ"מ ובין המשיבים, ללא ידיעת אופטיקנה ( עמ' 18 שורות 10-12 לפסק הדין).
  1. בית משפט השלום קבע כי גובה העמלות לא בא בגדרי " סוד מסחרי" כטענת המשיבים, וכי העברת המידע בדבר שיעור העמלה הנגבית על ידי המשיבים לידיעת אופטיקנה, אינה ברת פיצוי.

בית המשפט קבע עוד, כי לא הוכח קיומו של " נוהג סגירה", לפיו בנסיבות העניין, קמה חובה על העיתונים ושפ"מ למנוע את המשך הפרסומים מטעם אופטיקנה עד לאחר תשלום חיוביה. בית משפט השלום קבע לענין זה כי:

"שוכנעתי שצעד כזה מתבצע רק בנסיבות קיצוניות של מירמה שלא כבמקרה דנן, ומעבר לכך זהו צעד שהוא בבחינת הסדר כובל בלתי חוקי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>