פסק-דין בתיק עא 1422/05

1.         עניינו של הערעור דנן, בהחלטתו של ראש ההוצל"פ (כב' הרשם גזית), שדחה את בקשתו של המערער להורות למשיב 1 (להלן: "הכונס"), לשלם למערער את שכר טרחתו מתמורת מכר מקרקעין ע"י הכונס.

2.         המערער הוא עורך דין. ביום 4.4.90, רכש המערער כנאמן עבור לקוחותיו את כל הזכויות בחלקת הקרקע הידועה כחלקה 78 בגוש 6922 (להלן: "הנכס"). המוכרת קיבלה את מלוא התמורה בגין המכירה, והיא רשומה עדיין בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של הנכס. בגין עיסקת המכר הנ"ל, נרשמה לזכות המערער (כנאמן של לקוחותיו המוכרים), הערת אזהרה.

            בגין רכישת הנכס, ולצורך מימון הבניה עליו, נלקחו שתי משכנתאות מהבנק המשיב, שנרשמו בלשכת רישום המקרקעין. יצויין כי המשכנתא הראשונה נלקחה ככל הנראה, עוד בשנת 1991, ורישומה ב-1997 היה רישום טכני בלבד, שנבע מהליכי הסדר שהנכס עבר בשנת 1996 (ר' תגובת המערער לראש ההוצל"פ מיום 24.1.05, ס' 35 לתגובה, שהאמור בו לא נסתר).

3.         לאחר שהחייבים לא השיבו את ההלוואות, הבנק ביקש לממש את המשכנתאות, ולצורך כך מונה הכונס בשנת 2002 או בסמוך לכך, ככונס נכסים על הנכס.

            הבנק ביקש כי ראש ההוצל"פ יאשר את מכירת הנכס בפטור ממכרז, והמערער בתגובתו לבקשה, השאיר אותה לשיקול דעתו של ראש ההוצל"פ, אך ביקש כי חלק מתמורת המכירה של הנכס (סך של 45,400$), ישולם לו כשכר טרחתו.

            לטענת המערער, הוא זכאי לעדיפות על פני הבנק, בעל השעבוד, משום שיש לו עכבון על הנכס.

            מהבקשה המקורית עולה כי מקורה של טענת העכבון של המבקש, הוא בעובדה כי לזכותו של המערער רשומה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, מכוח הנאמנות (ר' ס' 11 וס' 22 לתגובת המערער לראש ההוצל"פ).

            המערער טען בפני ראש ההוצל"פ, כי הוא השביח את הנכס, בכך שטיפל בכל היבטי המס הרלוונטיים - ביחס להעברת הנכס מהמוכר אל הנאמן, ובהעברתו מהנאמן לנהנים. כן הוא טיפל בנושאים של מס רכוש, דבר שיאפשר את מכירת הנכס לצדדי ג'.

            בנוסף, המערער ליווה את הנכס ליווי משפטי של תהליך הרישוי והבניה, ואף בכך הוא השביח את הנכס.

4.         כב' ראש ההוצל"פ, יצא בהחלטתו מנקודת הנחה (אותה לא בירר בפועל), לפיה המערער, בפעולותיו המשפטיות, אכן השביח את הנכס.

            אולם, על פי החלטתו, אין למערער עכבון על הנכס.

            זאת, משום שלמבקש אין חזקה פיזית על הנכס. החזקה הפיזית בנכס היתה נתונה לנהנים, הם החייבים. בשלב מסוים היא אף הועברה מהם לכונס.

            בנוסף, על פי ס' 88 לחוק לשכת עורכי הדין, אם עורך הדין מבקש לעכב נכסים או מסמכים שהגיעו לידיו כעורך דין, עליו להגיש תובענה תוך 3 חודשים לשכר טרחתו. המערער לא הגיש תביעה כזו, ואף משום כך אין הוא זכאי לעכב את הנכס תחת ידו.

5.         המערער טוען כי יש להכיר בזכות עכבון שלו על הנכס.

            לטענתו, די בהערת אזהרה הרשומה לטובת המערער כדי להעניק לו חזקה בנכס.

באשר לס' 88 לחוק לשכת עורכי הדין, המערער טוען כי לא היה עליו להגיש תביעה, אלא די בבקשתו להכרעה שיפוטית של ראש ההוצל"פ. לטענתו, חלים יתר תנאי הסעיף הנ"ל.

            כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי אין לקבל את הערעור.

האם יש למערער זכות עכבון על המקרקעין?

6.         המערער טען, כאמור, לזכות עכבון על הנכס.

            ראשית, ולצורך הדיון להלן, יש להבהיר כי למבקש יש שתי מערכות יחסים רלוונטיות, שיהיה מקום לבחון אותן ואת הזכויות הנגזרות מהן - מערכת היחסים של המערער עם לקוחותיו, החייבים, ומערכת היחסים שלו עם הבנק ועם הכונס.