פסק-דין בתיק עא 1298/06

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת בלהה טולקובסקי), לפיו נדחתה תביעת המערערת, הפניקס הישראלי בע"מ (להלן: "המערערת"), כנגד סהר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה"). בפסק הדין נקבע כי המשיבה, שהיתה המבטחת של חברת חוצבי המרכז בע"מ (להלן: "משיבה פורמאלית  3") פטורה מחבות כלפי המערערת מכוח סעיף 24(ב) לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981 מחמת העדר שיתוף פעולה מצד מבוטחתה והכשלת בירור נסיבות התאונה נשוא התביעה.

העובדות :

המערערת הגישה תביעת שיבוב בגין תשלומי ביטוח ששילמה למבוטחתה, חברת יאיר גשרים והשקעות בע"מ, עקב נזק שנגרם בתאונה לרכב בבעלותה של האחרונה (להלן: "הרכב הנפגע"). במועד התאונה חנה הרכב הנפגע באתר בניה בחמי יואב וזרוע של מחפרון פגעה בו.

מי שנהג ברכב הנפגע היה ציון סולימני, ומי שנהג והפעיל את המחפרון היה גולן סולימני. היינו, שני הנהגים בכלי הרכב השונים הם אחים. המחפרון היה בבעלותה של המשיבה הפורמאלית 2.

התביעה בערכאה הדיונית הוגשה כנגד גולן סולימני, המשיב הפורמאלי 1, והמשיבה הפורמאלית  2 וכן המשיבה כמבטחת המחפרון הפוגע. המשיבה דחתה את הכיסוי הביטוחי. על כן הוגשה כנגדה הודעה לצד ג' על ידי גולן סולימני והמשיבה הפורמאלית 3.

לפני בית משפט השלום לא באו עדים שיעידו על נסיבות אירוע התאונה. נהג הרכב הנפגע ציון סולימני נמנע מלהתייצב לעדות למרות שזומן על ידי המערערת. סופו של דבר, לאחר שלא התייצב לשלושה מועדי הוכחות, ויתרה המערערת על העדתו. הנהג הפוגע גולן סולימני, גם הוא לא התייצב לעדות על אף שהוגש מטעמו תצהיר בחקירה ראשית. משנמנע מלהתייצב לחקירה על תצהירו - אין התצהיר מהווה ראיה.

פסק הדין של הערכאה הדיונית :

בפסק הדין סקרה השופטת הנכבדה את טענות הצדדים; גרסת המערערת היתה כי דין התביעה כנגד גולן סולימני והמשיבה הפורמאלית 3 להתקבל, זאת משהודו מפורשות בכתב הגנתם כי זרוע המחפרון פגעה ברכב הנפגע. בהעדר עדות מטעם הנהג הפוגע, סברה המערערת, לא עמדה המשיבה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח טענותיה בדבר רשלנות תורמת של נהג הרכב הנפגע. עוד טענה המערערת, כי אין בסיס לטענת המשיבה בדבר העדר שיתוף פעולה עם גולן סולימני והמשיבה הפורמאלית 3, שכן אין חולק כי אלה הודיעו על אירוע התאונה מיד ובסמך לאירוע. על רקע כל אלה טענתה של המשיבה בדבר אי שיתוף פעולה של המבוטח ראוי להידחות, ועל כן יש לחייבה בשיפוי המערערת.

לאחר שעמדה על כלל הטענות והראיות שבאו בפניה, על אי התייצבותם של שני הנהגים המעורבים בתאונה, הגיעה השופטת הנכבדה לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד גולן סולימני והמשיבה הפורמאלית  3 להתקבל, שכן בכתב הגנתם הודו בפגיעה. באשר לתביעה כנגד המשיבה, סברה כי ראוי לדחותה.

וכך היא מבארת: "... הנתבע גולן סולימני בחר שלא להתייצב לעדות ולא למסור גרסתו בדבר נסיבות אירוע התאונה, בכך הכשילו הנתבעים את אפשרותה של סהר לברר את שאלת החבות והיקפה בכלל ואת תרומת רשלנותו של נהג הרכב הנפגע בפרט ולפיכך ראוי לפטור את סהר מתשלום תגמולי ביטוח מכוח סעיף 24(ב) לחוק חוזה ביטוח" (עמ' 5 לפסק הדין).

נוכח קביעות אלה, המתייחסות לשחרורה של המשיבה מאחריות לשיפוי, הערעור שלפנינו.

דיון

אין חולק כי שני הנהגים המעורבים בתאונה, נהג הרכב הנפגע ונהג המחפרון הפוגע, לא התייצבו לעדות לבאר לפני בית המשפט את נסיבות התאונה. אי התייצבותם המודעת של שני האחים הכשילה הן את המערערת והן את המשיבה.

עצם ה"הודאה" בעובדה כי זרוע המחפרון פגעה ברכב הנפגע אין בה לכשעצמה כדי להוות "הודאה" באחריות לתאונה. האחריות נלמדת מהנסיבות ומהתפקיד שמילאו שני כלי הרכב בשעת התאונה. משכשלה המערערת בהבאת עדיה, להוכחת נסיבות אירוע התאונה, נכשלה היא בהוכחת התאונה ובהוכחת חבותה של המשיבה. האמור בכתב ההגנה כי רכב פגע ברכב אחר איננו יכול לשמש כ"הודאה" באחריות לתאונה משעה שהעדים לא התייצבו בבית המשפט למסור את גרסתם. אין כתב ההגנה יכול לשמש כתחליף לראיות ולעמידה בנטל הבאת הראיות כמתבקש בנסיבות העניין. די בכך כדי לדחות את הערעור שלפנינו.

נוסיף עוד, כי מקובלת עלינו גם קביעת פסק הדין שבמקרה הנדון יש להחיל את הוראת סעיף 24(ב) לחוק חוזה ביטוח הנ"ל על פיו אין המשיבה חייבת בתגמולים כלפי מבוטחיה. נדגיש את אי התייצבותו של גולן סולימני לחקירה על תצהירו בבית המשפט. בכך הוכשלה אפשרותה של המשיבה לברר את שאלת החבות ונסיבות אירוע התאונה. נציין כי בתצהירו הנ"ל הטיל אותו גולן את האחריות לאירוע על נהג הרכב הנפגע.

הימנעותו מלהעיד משליכה גם על חבותה של המשיבה הפורמאלית 2, ומצביעה על חוסר שיתוף הפעולה של המבוטחת עם החברה המבטחת, מכאן הדרך לחלותו של סעיף 24(ב) לחוק, קצרה.

העובדה כי שני נהגי כלי הרכב הם אחים ושניהם נמנעו מלהופיע בבית המשפט מעוררת תמיהה על נסיבות אירוע התאונה והפיצוי שנדרש. בנסיבות העניין, אין לראות בהצהרות שאין אחריהן כיסוי - מקור לחיוב משפטי.

אשר על כן, דין הערעור להידחות.

המערערת תישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לבאי-כוח הצדדים.