פסק-דין בתיק עא 1271/06

            השופט ד"ר קובי ורדי:

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כבוד השופט טל שחר) מיום 7/12/05 בת.א 174111/02 שדחה את תביעת המערערת כנגד המשיבים.

1.         הרקע, המחלוקות וטענות הצדדים

מדובר בתביעה כספית ע"ס 2,052,200 ש"ח ותביעה למתן חשבונות שהגישה המערערת (להלן: "המערערת" או "אופקום") כנגד המשיבה 1 (להלן: "קומברס").

המערערת טוענת בתביעה שהוגשה על ידה ביום 5/5/02, כי בין הצדדים נקשרה עיסקה למתן שירותים, וזאת הן בכתובים והן בפעולות הדדיות. ההתקשרות היתה ביוזמת קומברס, לקבלת שירותי המערערת בתיווך וסיוע לרקימת עסקה בין קומברס לבין חברת גלוב הפיליפינית (להלן: "גלוב"), למכירת מוצרי קומברס לגלוב, ובהמשך לקידום עסקאות טלקומוניקציה אחרות בפיליפינים.

לטענת המערערת, קומברס נעזרה בה כבעלת קשרים להשפעה בשוק התקשורת בפיליפינים כדי לחדור לשוק זה, כשסיועה ותיווכה של המערערת לקומברס היו בין המרכיבים העיקריים שהביאו לכדי השתכללות העסקה בין קומברס לגלוב, לאחר למעלה משנה של מו"מ בו היתה מעורבת המערערת באופן פעיל, ובמהלכו חילצה את קומברס מכמה נקודות משבר למול גלוב.

לטענתה, עם הגיע זמן פרעון התחייבות קומברס כלפי המערערת, היינו העברת העמלות להן זכאית המערערת בעבור חלקה ברקימת העסקה בין קומברס לגלוב, התנערה המערערת מכל מחויבויותיה כלפי, המערערת כאילו המערערת מנהליה ועובדיה השקיעו את זמנם, כספם, מרצם, וקשריהם במשך למעלה משנה ב"התנדבות", וזאת בניגוד לכל הגיון עסקי, ובניגוד למסמכים ולפעולות ההדדיות המעידים על גמירות דעתה של קומברס להתקשר עם המערערת בתנאים שהוכתבו ע"י המערערת.

התביעה הוגשה גם נגד המשיב 2, כמי שהיה אמון על ההתקשרות מטעם קומברס, ואשר שימש בתפקיד אחראי אסיה בקומברס, ונטען שיצר כלפי המערערת את כל המצגים וההתחייבויות של קומברס, ולכן יש לו חבות אישית כדירקטור בחברה שהפר חובת זהירות, חרג מהרשאה והציג מצג מטעה. יש לציין שהתביעה הוגשה גם כנגד נתבע נוסף אבי וולינגשטון (להלן: "נתבע 3"), ברם במהלך ההוכחות הסכים ב"כ המערערת לדחיית התביעה נגדו.

לטענת המערערת, בסוף שנת 1999 החלה ההתקשרות עם קומברס, ביוזמת האחרונה, כדי שהמערערת תיצור קשר עם חברת גלוב הפיליפינית, שבעקבות דרישתה מקומברס באמצעות המערערת, קיבלה גלוב הצעה ראשונית מקומברס מיום 18/1/00.

במקביל, ביום 12/1/00 קיבלה המערערת מקומברס טיוטה ראשונה להסכם ההתקשרות ביניהם (נספח ב' לתביעה) ועל בסיס טיוטה זו החל מו"מ בין המערערת לקומברס באמצעות המשיב 2.

כך, התנהלו במקביל, הן פעולות לקידום העסקה עם גלוב ע"י אופקום, והן פעולות לסגירת ההתקשרות בין אופקום לקומברס, כשאופקום פעלה במשך כשנה לקידום העסקה עם גלוב, בארגון פגישות, חילוץ קומברס ממבוכות וממכשולים שהיו עם אנשי גלוב (כמו עקב כך שקומברס העבירה לשרותיה אחד מעובדי גלוב), כשהעסקה בין קומברס לגלוב נסגרה ברבעון הראשון של 2001, עסקה המתייחסת למכירה והתקנה של ציוד תקשורת מתוצרת קומברס, וככל שידוע למערערת, בהמשך נעשתה הרחבה של עסקה זו.

לטענת המערערת, בין ינואר 2000 לאפריל 2000 הוחלפו טיוטות בין הצדדים, כאשר מאז ועד סיום העסקה עם גלוב, לא העלתה קומברס אף הסתייגות מן "ההסכם המתוקן" שהועבר ע"י המערערת למשיבה 1 ב-7/3/00, והמשיכה לעבוד מול המערערת בצמידות. בנסיבות אלו של שתיקה גמורה נוכח הצעה חדשה זו שהועברה מאופקום לקומברס, וההתנהגות של קומברס שהסתייעה באופקום במשך חודשים מאז ועד סגירת עסקת קומברס - גלוב, קיבלה על עצמה קומברס את תנאי הסכם זה, תוך היותה של המערערת שלוחה של קומברס, ותוך התעשרות שקומברס התעשרה על חשבון המערערת מעסקת גלוב ועסקאות אחרות בפיליפינים, שגם הן כפופות לעקרונות תנאי ההסכם ביניהם.

לטענת המערערת, מדובר בקיבול בשתיקה ובהתנהגות למרות שאין הסכם חתום בין הצדדים, כשלמערערת מגיעה עמלה בשיעור של 15%, המסתכמת בסך של 378,000 דולר. לכן, מבוקש סעד של אכיפת ההסכם בין הצדדים, לכל הפחות לגבי הסכם קומברס - גלוב, וכן סעד כספי מעבר לסכום זה אשר ייקבע לאחר בירור ההסכמות, וזאת מכוח ההסכם, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני השליחות ושכר ראוי עבור פעולותיה.

לחילופין מבוקש סעד בגין פיצויים עקב ניהול מו"מ בתום לב מצד המשיבים, ופיצוי בגין פגיעה במוניטין.

2.         לטענת המשיבים מדובר בנסיון של המערערת "לתפור" עילת תביעה והגשת תביעה טקטית בניגוד לדיני חוזים, על בסיס הצעה נגדית בלבד, ללא גמירות דעת ומסויימות כדי ליצור מעין "הסכמה שבשתיקה".

לטענתם, המערערת ניהלה משך מספר חודשים מו"מ עם קומברס, לשם מכירת חלק ממוצריה של קומברס לגלוב, מוצרים אשר הוגדרו במפורש בטיוטות ההסכם, תוך הוצאה מפורשת של מוצרים אחרים ממסגרת המגעים בין הצדדים וממסגרת השירותים אותם היתה אמורה המערערת להעניק שכן, כבר במועד תחילת המגעים בין הצדדים, היתה חברת גלוב  לקוחה של קומברס לגבי חלק ממוצריה, מוצרי ה-VOICE MAIL (התא הקולי).

לטענת המשיבים, הסכם ייעוץ כאמור, מעולם לא נכרת בין הצדדים שלא הגיעו לכדי הסכמה במרבית הנושאים המהותיים והתנאים העסקיים ביניהם.

מדובר בתביעה לאכיפת טיוטת הסכם, שלא קובלה מעולם ע"י קומברס, שתנאיה מנוגדים לחלוטין לתנאים שהוצעו ע"י קומברס, וכל זאת בגין עסקה שביצעה קומברס עם חברת גלוב למכירת מוצרי התא-הקולי, שכאמור הוצאו מפורשות ממסגרת המגעים בין הצדדים, ואשר היו כבר קודם לכן בשימוש חברת גלוב.

לפיכך, לטענת המשיבים, לא זו בלבד שהמערערת לא עשתה דבר ולא היתה לה תרומה כלשהי להתקשרות בין קומברס לחברת גלוב, אלא שהשירותים אותם היתה אמורה ליתן המערערת (ואשר לא נתנה ושאין לגביהם כל הסכם מחייב) אינם חלים (ואף לא היו חלק מהמו"מ) על העסקה שבסופו של דבר הושגה ע"י קומברס עצמה. לכן, המערערת לא זכאית לקבל כל עמלה שהיא או תשלום כלשהו ממי מהמשיבים, כשהעסקה שנכרתה עם חב' גלוב נעשתה כ-8 חודשים לאחר סיום המגעים בין קומברס למערערת בקשר להסכם היעוץ.