פסק-דין בתיק עא 1232/03

ערעור על פסק דין והחלטה שנתנו ע"י כב' השופטת ריקי שמולביץ מבית משפט השלום ברחובות,  בתא 2892/01. במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת המשיבה לתשלום סך של 43,980 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ונפסקו כנגד המערערת הוצאות בסך 4,398 ש"ח בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשתה של המערערת להוספת ראיה חדשה ותיקון כתב הגנה ונפסקו כנגדה הוצאות בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

העובדות

1. המערערת הינה חברה העוסקת בייזום והקמה של פרויקטים בתחום הבניה. המשיבה הינה חברה העוסקת במתן שירותי שיווק. ביום 24/5/00 נחתם בין השתיים חוזה המעניק למשיבה זכות שיווק בלעדית לתקופה של תשעה חודשים (עד ליום 23/2/01) של שטחי מסחר ומשרדים במסגרת פרויקט המוקם על ידי המערערת בתחום המועצה המקומית מודיעין עילית (להלן - 'הסכם השיווק'). במסגרת ההסכם התחייבה המערערת לשלם למשיבה 1.275% בצירוף מע"מ מכל סכום שיתקבל כתוצאה מחתימת הסכם מכר של שטחים בפרויקט בפרק הזמן עליו חלה תקופת הבלעדיות.

2. להסכמה האמורה, המופיעה בסעיף 12 לחוזה, צוינו גם חריגים. האחד, בסעיף 9.6 לחוזה, שקובע כי זכות הבלעדיות של המשיבה לא תחול על רשימת לקוחות שתועבר על ידי המערערת ובה יפורטו הלקוחות להם הוצע לרכוש שטח בפרויקט לפני תחילת תקופת הבלעדיות. החריג השני מופיע בסעיף 12.2.5 לחוזה וקובע שבלעדיות המשיבה לא תחול גם על עסקאות שנחתמו עובר לתקופת הבלעדיות או שנחתמו בתקופת הבלעדיות אך המשא ומתן להן היה בשלב מתקדם עובר לתקופה זו. עוד קובע הסעיף, כי עסקאות שהמו"מ להן החל עובר לתקופת הבלעדיות (אך לא היה בשלב מתקדם) והן נחתמו בסופו של דבר במהלך תקופה זו תהיה זכאית המשיבה רק ל 50% עמלה בהן.

בהמשך לחריגים אלה צורפו לחוזה השיווק שתי רשימות - האחת, רשימת עסקאות של המערערת אשר נחתמו לפני חתימת החוזה או היו מצויות בשלב של מו"מ מתקדם, והשנייה, רשימה של עסקאות לגביהן החל מו"מ לפני תקופת החוזה.

3. ביום 6/12/00, במהלך תקופת הבלעדיות של החוזה, חתמה המערערת על חוזה מכר עם המועצה המקומית מודיעין עילית (להלן - 'המועצה המקומית' או 'המועצה'), במסגרתו מכרה למועצה שטח בפרויקט בשווי של 3,400,000 ש"ח בצירוף מע"מ (להלן - 'הסכם המכר'). מאחר והחוזה נחתם בתקופת הבלעדיות ובהתאם להוראת סעיף 12 להסכם, דרשה המשיבה מהמערערת את הסכום שמגיע לה מתוך העיסקה העומד על סך של 43,350 בצירוף מע"מ. המערערת סרבה לשלם לה סכום זה בהפנותה לחריגים הקבועים בהסכם ובטענה כי ניהלה עם המועצה המקומית משא ומתן מתקדם שאף הגיע לכדי סיכום מפורש וכל זאת עובר לחתימת ההסכם עם המשיבה ולתקופת הבלעדיות.

4. המשיבה הגישה תביעה נגד המערערת לתשלום סך של 43,980 ש"ח. לאחר שמיעת העדויות ובטרם הוגשו הסיכומים ביקשה המערערת לתקן את כתב הגנתה ולצרף ראיה חדשה - מכתב שנשלח אל המערערת ביום 15/8/02 מטעם המועצה, ובו הודעה על בטלות החוזה. על סמך מכתב זה ביקשה המערערת לטעון טענת הגנה חדשה, לפיה מאחר ועיסקת המכר בוטלה אין כל הצדקה כי המשיבה תקבל עמלת תיווך בגין עיסקה שהיא למעשה 'Void', ולחילופין, להתנות את זכות המשיבה לדמי תיווך רק אם תבוטל הודעת המועצה המקומית על בטלות החוזה. לאחר שנתקבלה תגובת המשיבה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה וליתן פסק דינו מבלי להתחשב בראיה ובטענת ההגנה החדשה.

על החלטה זו, הדוחה את בקשת המערערת, וכן על פסק הדין בו התקבלה תביעת המשיבה הוגש הערעור שלפנינו. 

פסק הדין של בית משפט השלום

5. לצורך הכרעה בתביעה בחן בית המשפט את נסיבות המקרה אל מול סעיפי הסכם השיווק הדנים בחריגים לתשלום העמלה, וקבע כי חריגים אלו אינם חלים במקרה דנן.

ראשית, באשר לחריג הקבוע בסעיף 9.6 להסכם נקבע, כי על אף שהמשיבה לא הוכיחה טענתה לפיה סעיף זה הוכנס לחוזה תוך גניבת דעת ושלא בהסכמתה, הרי שכן הוכח כי ההסכם נוסח בפועל אך ורק על ידי עורכי הדין מטעם המערערת, ואילו המשיבה לא היתה מיוצגת, ועל כן חל הכלל של פרשנות ההסכם כנגד מנסחו. בהתאם לכלל זה קבע בית המשפט כי את לשון החריג יש לפרש באופן דווקני, ועל כן רק בהתקיים התנאים הקבועים בו במלואם יש להחילו. במקרה דנן לא התקיימו כל התנאים שקובע החריג, שכן המערערת לא העבירה למשיבה רשימת לקוחות שהוצעו להם הצעות לרכישה עובר לתקופת הבלעדיות, כפי שנדרש בסעיף.

6. באשר לחריג השני, הקבוע בסעיף 12.2.5 לחוזה, הרי שעל מנת שזה יתקיים יש להוכיח כי מדובר בהסכם מכר שנחתם לפני מועד חתימת הסכם השיווק או שלפחות התקיים מו"מ בשלב מתקדם או בשלב כלשהוא לפני חתימת הסכם זה. נטל ההוכחה, כך נקבע, מוטל על כתפי המערערת. המערערת לא הוכיחה כי נחתם בינה לבין המועצה הסכם מכר עובר לתקופת הבלעדיות. אמנם הצדדים הגיעו לסיכום מפורט ביניהם כבר בשנת 1999, אולם בית המשפט קבע כי מדובר במסמך כללי שחסרים בו פרטים מהותיים ועל כן איננו בגדר הסכם גמור. גם משא ומתן מתקדם לא הוכח על ידי המערערת, שלא הגישה מסמכים שיעידו על כך, ואף לא השכילה במסגרת העדויות מטעמה להוכיח זאת. העובדה כי המשיבה לא יודעה על ידי המערערת בשום שלב בדבר מו"מ כלשהו שמתנהל עם המועצה המקומית, וכן העובדה ששמה של המועצה לא נכלל ברשימות אשר צורפו כנספחים לחוזה השיווק, מחזקת, לדעת בית המשפט, את המסקנה כי לא נוהל מו"מ בין המערערת למועצה המקומית עובר לחתימת החוזה.

7. בית המשפט הוסיף וקבע כי הרשימות שצורפו לחוזה - רשימת עסקאות שנחתמו לפני חוזה השיווק או היו בשלב של מו"מ מתקדם, ורשימת העסקאות לגביהן החל מו"מ לפני תקופת החוזה - שתיהן רשימות סגורות ועל כן די בעובדה שלא דווח במסגרתן על עיסקת מודיעין על מנת לדחות את התביעה.

8. לסיום דבריו מצא בית המשפט לנכון לציין את התרשמותו, לפיה המערערת עשתה כל מאמץ למצוא סיבות ונימוקים להמנע מתשלום העמלה המגיעה למשיבה, בשל אכזבתה מהעובדה שהמשיבה לא הצליחה לגרום לקשירת כל עיסקה בפרויקט בתקופת הבלעדיות. בית המשפט הדגיש כי אין די בעובדה זו כדי להשליך על זכאות המשיבה לקבל את עמלת התיווך בהתאם לאמור בחוזה השיווק.

החלטת בית משפט השלום

9. בית המשפט דחה את בקשת המערערת להוספת ראיה חדשה ולתיקון כתב ההגנה בציינו כי תחת האיצטלה של בקשה זו מבקשת למעשה המערערת לשנות את חזית הסכסוך, ואין טעמים מיוחדים לאפשר זאת בשלב המאוחר בו נמצא התיק. צוין, כי אי צירוף תצהיר לבקשה מטעם המערערת, כפי שנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, מהווה עילה נוספת לדחיית הבקשה, מה עוד שהיה הכרח מהותי להבהיר במסגרת תצהיר את הפער הגדול בין התאריך המתנוסס על גבי המכתב מהמועצה לבין התאריך בו טענה המערערת כי מכתב זה הגיע לידיה, וכן את פרק הזמן הנוסף שלקח לב"כ המערערת להגיש את הבקשה מעת שכבר קיבל את המכתב לידיו. עוד נקבע, כי מאחר והמערערת עומדת על תוקפו של ההסכם אל מול המועצה ומנסה בתכתובת מולה למנוע את ביטולו, הרי שאין זה ראוי כי התביעה תוכרע על בסיס ההנחה כי עיסקת המכר בוטלה.

טענות המערערת

10. לטענת המערערת, תפקידן של הרשימות שהוכנסו לסעיפי החוזה היה להקל ולצמצם את המחלוקות בעתיד, אך לא היה בהן כדי להוות תנאי לתחולת הסעיף, ובוודאי שלא היתה כוונה להופכן לרשימות סגורות. אין בחוזה כל התייחסות מפורשת לסוגייה זו ולא ניתן ללמוד ממנו כי מדובר ברשימות סגורות, אלא להפך מלשון הסעיף דווקא מתבקשת הפרשנות כי מדובר ברשימות לדוגמא. המערערת סבורה, כי מאחר והסכם הבלעדיות כולו הוא בגדר חריג לכלל האוסר הסדרים כובלים מן הראוי היה לפרשו בצמצום, ועל כן לקבוע כי גם אם המערערת לא המציאה את הרשימה כמתחייב מסעיף 9.6 אין בכך כדי לבטל את העקרון שנקבע בסעיף זה, אשר מגביל את היקף הבלעדיות. בהתאם, היה מקום אף לקבוע, כי גם אם לא צוין המו"מ עם המועצה המקומית ברשימות שצורפו להסכם, אין זה אומר כי החריגים שנקבעו בסעיף 12.2.5 לא חלים. בפועל המשיבה אכן ניהלה משא ומתן מתקדם עם המועצה המקומית עובר לחתימת הסכם השיווק, והיא אף הצליחה להוכיח זאת באמצעות העדויות שנשמעו והמסמכים שצירפה, וזו הקביעה המהותית אותה היה צריך בית המשפט לאמץ גם אם לא מולאו התנאים הפרוצדוראלים של הכנסת העיסקה המתהווה לרשימות.

11. המערערת מפרטת בהרחבה את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא ואת התנגדותה להן. רבות מקביעות אלה, סבורה המערערת, נבעו מהתעלמות או פרשנות מוטעית של בית המשפט את עדויות שלושת העדים שהעידו מטעמה, או כתוצאה ממתן משקל חסר להן.

12. גם מסקנתו של בית המשפט, לפיה הסיבה האמיתית לאי תשלום העמלה למשיבה היא אכזבתה של המערערת מתפקוד המשיבה, איננה מקובלת על המערערת. אמנם נכון שהמערערת התאכזבה מעבודתה של המשיבה ומהיעדר תוצאותיה אך סירובה לשלם את העמלה הוא סירוב ענייני - אין כל הצדקה לשלם למשיבה עמלה בגין עיסקה שהיא כלל לא היתה קשורה אליה.

13. באשר להחלטת בית המשפט, שדחה את בקשת המערערת לצירוף ראיה חדשה, טוענת המערערת כי הפער בין תאריך המכתב מטעם המועצה למועד בו התקבל אצל המערערת מקורו בטעות מטעם המועצה שאף תוקנה והובהרה בהמשך. באשר לנימוק העוסק בשינוי חזית מטעם המערערת, הרי שהמערערת כלל לא ביקשה לשנות את חזית הסכסוך או לסתור טענות הגנה קודמות אלא להוסיף עליהן - על פי שיטתה של המערערת המשיבה כלל לא זכאית לעמלה על פי הוראות החוזה, אך גם אם היתה זכאית לא היה מקום לפסוק לה דמי עמלה לאור העובדה שהעיסקה בגינה נדרשת העמלה בוטלה.

טענות המשיבה