פסק-דין בתיק עא 1229/07

השופטת נחמה מוניץ

לפנינו ערעור וערעור שכנגד, על פסק דינו המשלים של בית משפט השלום (כב' השופטת ע. הוד) שניתן בת.א - 1211/07 ביום 11/9/07 (להלן: " פסק הדין"). על פי פסק הדין חוייבה המערערת - משיבה שכנגד - המועצה המקומית מג'אר (להלן:" המערערת"), לשלם למשיבה - מערערת שכנגד (להלן: " המשיבה"), סך של 25,000 ש"ח שכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ כחוק וכן הוצאות משפט בסך 6,000 ש"ח תוך 30 יום.

[א]       רקע:

בתאריך 15/1/07, הגישה המשיבה תביעה כספית - בעילה חוזית, כנגד המערערת ובה נטען, כי המערערת חייבת למשיבה סך של 595,000 ש"ח, לאחר שהמערערת לא שילמה למשיבה עבור פינוי האשפה שביצעה בעבורה בחודשים 06/ 12-8, על פי חשבוניות שהמשיבה הגישה.

בסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי  המערערת לא שילמה את החשבוניות שהוגשו לה לחודשים אלה - 06/ 12-8, על אף שאלה אושרו על ידה (חשבוניות אלה צורפו לכתב התביעה). סכום החשבוניות מגיע לסך 590,000 ש"ח. עוד נטען, כי למרות פניות חוזרות ונשנות לא שולמו חשבוניות אלה.

בכתב הגנתה אשרה המערערת, כי טרם שילמה עבור חודשים אלה בשל קשיים כספיים וכי התובע הסכים לדחיית תשלומים אלה, אולם מאחר ולא זכה במכרז לשנה נוספת הגיש תביעה זו.

עוד נטען בכתב ההגנה (סעיף 7), כי התביעה הקדימה את מועדה ביחס לחשבוניות עבור חודשים 06/ 12-11, הואיל וטרם הגיע מועד פרעונן בעת הגשת התביעה. משום כך דין התביעה להידחות ביחס לחשבוניות אלה.

יחד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה להטלת עיקולים. בקשה זו נדחתה ביום 15/1/07 (כב' הרשמת שרקאוי). לאחר בקשות שונות נעתר בית המשפט והטיל  עיקול זמני אצל מחזיקים שונים בתנאי ערבות צד שלישי בלתי מוגבלת בסכום.

המערערת ביקשה לבטל עיקולים ובדיון שהתקיים בבקשה זו ביום 7/3/07, הודיעו הצדדים כי הם מנהלים מו"מ לסילוק התביעה.

ביום 25/3/07, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו תשלם המערערת למשיבה סך כולל של 524,255 ש"ח, לכיסוי מלוא חובה. הצדדים ביקשו לאשר הסכמתם וכי בית המשפט יחליט במחלוקת ביניהם לענין שאלת ההוצאות, על פי טיעונים בכתב. ביום 26/3/07, ניתן תוקף של פסק דין להסכמתם. הצדדים הגישו טיעונים בכתב בשאלת ההוצאות.

[ב]        פסק הדין:

בית משפט קמא נתן דעתו לכל טענות הצדדים כפי שבאו לפניו בטיעונים בכתב. כך ביחס לטענות המשיבה, כי נאלצה להוציא הוצאות לשם קבלת שכרה כולל גם בקשר לבקשה להטלת עיקול, וכן להסכם שכר הטרחה שנערך עם עורך דינה.

כן עמד בית המשפט על טענות המערערת, כי העיכוב בתשלום נוצר כתוצאה מקשיים כספיים אליהם היתה המשיבה מודעת והסכימה לדחיה וכי התביעה הוגשה ממניעים פסולים. המשיבה לא הגישה כתב תשובה ולא הכחישה מניעים פסולים אלה. בית משפט קמא אף נתן דעתו לכך שהתביעה הקדימה את זמנה ביחס לסכום ניכר מתוך סכום התביעה כולה, באשר לחשבוניות שהוגשו עבור חודשים נובמבר דצמבר 2006, אותם על המערערת לשלם "שוטף + 60 ימים", על פי ההסכם שבין הצדדים.

למרות זאת, המערערת הסכימה לסיים ולשלם את כל חובה כפי שפורט בהסכם הפשרה.

בית משפט קמא נתן דעתו לכך, כי בהליך המשפטי לא נתקים אף לא קדם משפט אחד, והמערערת השכילה לסיים את המחלוקת בצורה יעילה תוך חסכון זמן ועבודה רבה לכל הצדדים.

בית משפט שקל את כל טענות הצדדים כפי שפורטו בסיכומים, תוך התייחסות להוצאות שנאלצה המשיבה להוציא והתנהגותה היעילה של המערערת, כולל כי התביעה הוגשה עוד בטרם הגיע מועד פרעונן של כל החשבוניות וחייבה את המערערת לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ומע"מ כחוק וכן סך של 6,000 ש"ח הוצאות משפט.

[ג]        טענות הצדדים בערעור:

בערעור חזרה המערערת על טענותיה שבאו בפני בית משפט שלום והדגישה בעיקר את העובדה שמסכום התביעה, כפי שהוגשה, יש להפחית את סכום של שתי חשבוניות אשר צורפו לתביעה, בטרם הגיע המועד לשלמם. כן הדגישה את הצורך לראות בתעריף המינימלי המומלץ, על פי כללי לשכת עורכי הדין תעריף מנחה. על פי תעריף זה שכר הטרחה המומלץ המקסמילי לסכום התביעה הנכון צריך להיות 17,413 ש"ח, לאחר ניהול התביעה ומתן פסק דין. יש לפיכך לטענתה לקבל את הערעור ולדחות הערעור שכנגד.

המשיבה טענה, כי על פי הנחיות נשיא בית משפט העליון מס' - 1/98 מיום 17/11/02, נקבע כי בקביעת שכר טרחת עו"ד רשאי בית המשפט להביא בחשבון את הסכום שנקבע בהסכם שנערך בין עו"ד ללקוח. בית משפט קמא התעלם מהסכם זה ומן הפעולות הרבות שנאלצה המשיבה לבצע לשם קבלת עיקול. כן התעלם מן המו"מ הארוך שנוהל בין הצדדים. יש לפיכך לקבל הערעור שכנגד ולדחות הערעור.

[ד]        עיינו בפסק דינו של בית משפט קמא ובחנו היטב את כל טענות הצדדים כפי שבאו בפנינו וכן את המסמכים שהוצגו. כן בחנו היטב את טענות הצדדים בפנינו ולא מצאנו בהם כל טעם של ממש או טעות שבחוק. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר ניתנה על פי שיקול דעתו, במסגרת הסכמת הצדדים ועל פי הטיעונים שבאו בפניו.