פסק-דין בתיק עא 120/08

בפני ערעור על החלטת כבוד הרשם רובס מיום 3/1/2008 (להלן: " ההחלטה"), אשר מכוחה הוטל צו עיקול עד סך 100,000 ש"ח (להלן: " צו העיקול").

רקע -

1.       המערערת, ס.א.ל.א.א. הנדסה בע"מ (להלן: " ס.א.ל.א.א.") הינה הקבלן הראשי בפרויקט בניה באשדוד.

2.       המשיבה, אמיר אקוסטיקה בע"מ (להלן: " אמיר"), הינה אחד מקבלני המשנה בפרויקט.

3.       בתום ביצוע העבודות, הגישה אמיר לס.א.ל.א.א. חשבון סופי, בסך של כ-416,000 ש"ח. אין חולק כי מתוך סכום זה שולמו על ידי ס.א.ל.א.א. רק כ-160,000 ש"ח (חלקם הקטן לספק של אמיר ומרביתם ישירות לאמיר).

4.       בהתאם, אמיר טוענת ליתרת חוב בסך של כ- 255,000 ש"ח (לפני מע"מ).

5.       ס.א.ל.א.א. מצדה טוענת כי לא רק שאין יתרת חוב לתשלום - אלא שאמיר חייבת להשיב לה כספים שכבר שולמו. לטענתה, היתרה לתשלום אמורה היתה להיות כ-238,000 ש"ח בלבד, אך כי מסכום זה יש לקזז כ-398,000 ש"ח (חלקם בגין קנסות שיש להשית על אמיר עקב פיגורים בביצוע העבודות). לכן, לשיטת ס.א.ל.א.א., אמיר היא זו אשר חייבת לה סכום של כ-160,000 ש"ח.

6.       לאור עמדת ס.א.ל.א.א., הגישה אמיר תובענה נגדה, ביום 21/10/2007, על סך 312,000 ש"ח.

7.       כצפוי, ביום 27/11/2007 - הגישה ס.א.ל.א.א. תובענה שכנגד, על סך 349,000 ש"ח.

8.       במקביל להגשת התביעה מצד אמיר, היא עתרה להטלת צו עיקול במעמד צד אחד על נכסיה של ס.א.ל.א.א. (בש"א 16585/07). בהחלטתו מיום 23/10/2007, הורה כב' הרשם, במעמד צד אחד, על עיקול סכום של 100,000 ש"ח (בתנאים מסויימים, לעיל ולהלן: " צו העיקול").

9.       ביום 27/11/2007, במקביל להגשת התביעה שכנגד, עתרה ס.א.ל.א.א. לביטול צו העיקול.

10.   לאחר קיום דיון במעמד שני הצדדים, החליט כב' הרשם שלא לבטל את צו העיקול - והחלטה זו הינה נשוא הערעור הנוכחי.

דיון -

11.   לאחר שקילת טענות הצדדים בהודעת הערעור, בתגובה להודעה ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 6/3/2008 - עמדתי היא כי דין הערעור להדחות , מהנימוקים שיפורטו להלן.

12.   תחילה, אקדים ואבהיר כי הערעור מתייחס רק לקביעתו של כב' הרשם לגבי ראיות באשר להכבדה אפשרית לגביית פסק הדין, ולא לגבי קביעותיו באשר לשאר היסודות שבבסיס מתן צו העיקול (כגון - ראיות לכאורה לגבי עילת התביעה וכו').

13.   באשר לסוגיית ה"הכבדה", מצאתי לאמץ את עמדתו של כב' הרשם באשר לכך כי אכן קיימות ראיות לכאורה לגבי הכבדה שכזו.

14.   ראשית, כב' הרשם קבע כי יש ליתן משקל מכריע לתשובות המתחמקות של מנכ"ל ס.א.ל.א.א. בחקירתו הנגדית, עת נשאל לגבי חובות של ס.א.ל.א.א. כלפי קבלני משנה נוספים בפרוייקט, לגבי טענות שיש לקבלני משנה נוספים באשר לתשלומים, ולגבי הטענה שהחוב לאחד מקבלני המשנה חולק לתשלומים על פני שנה שלמה.

15.   בהקשר זה קבע כב' הרשם כי שני העדים מטעם ס.א.ל.א.א. - "סתרו בחקירתם את האמור בתצהיריהם, תשובותיהם היו מגומגמות, מתחמקות והגדיל אף מנכ"ל המבקשת לעשות משסירב לענות על שאלות ישירות" (פסקה שניה, סעיף 7, עמ' 14 להחלטה).

16.   אף אני סבורה כי התשובות שניתנו בהקשר זה על ידי המנכ"ל לא היו מספקות. מן הראוי היה להציג בהקשר זה עמדה חד-משמעית, מן הראוי היה שגרסתו בפני בהמ"ש תהא זהה לגרסתו בתצהיר (ולא כך היה), ובמיוחד כאשר למול גרסה זו קיימת גרסה מנוגדת של מנהלה של אמיר.