פסק-דין בתיק עא 1172/07

כב' השופט האשם ח'טיב - אב"ד

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט קולה) שניתן ביום 20/5/07 בת.א. 3511/93 אשר קיבל את תביעת המערער והורה לנתבעים לסלק את ידיהם מהמקרקעין הידועים כחלקות 10, 14, 15, 17 ו- 19 בגוש 14075 בקדיתא (להלן: " המקרקעין"), אם כי דחה את מועד הפינוי עד ליום 13/11/2011 תוך קביעת מועדי פינוי מוקדמים יותר אפשריים, באם יתקיימו התנאים שנקבעו בכ"א ואחת מהחלופות שנקבעו בפסק הדין וכפי שיפורט בהמשך.

רקע רלבנטי

1.         כעולה מנסחי הרישום של המקרקעין הנ"ל שצורפו לכתב התביעה, המערערת הינה הבעלים הרשום של המקרקעין הנ"ל ועל כך אין חולק.

2.         המשיבים תפסו חזקה בחלק מהמקרקעין הנ"ל, ללא כל רשות מצד המערערת, וללא זכות אחרת כלשהיא, מכאן תביעת המערערת לסילוק ידם של המשיבים מהמקרקעין ולהותרתם נקיים מכל אדם וחפץ, תביעה בה ניתן פסה"ד מושא ערעור זה.

3.         המשיבים אשר התגוננו בפני תביעת המערער טענו בין היתר:

א.        המשיב מס' 1 (להלן: " המשיב") מתגורר במקרקעין מזה כשלושים שנה, והמשיבה מס' 2 (להלן: " המשיבה") מתגוררת עמו מזה חמש שנים ויותר.

ב.         המערער השתהה ו/או שתק ו/או העלים עין מכך שהמשיבים מחזיקים במקרקעין הנ"ל, חרף העובדה שידע על הימצאותם בשטח, דבר שיש בו כדי להעניק להם זכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין.

המשיבים טענו למצב רפואי קשה של המשיב ולמצב כלכלי וסוציאלי קשה של שניהם.

4.         לאחר מספר לא מועט של נסיונות מצידו של בית המשפט קמא להביא את הצדדים לפשרה, שלא צלחו, נרשמו בפרוטוקול בדיון שהתקיים בתביעה ביום 3/12/06, דברי ב"כ הצדדים; מפיו של ב"כ המערערים נרשמו הדברים הבאים:

"אנו מסכימים כי התביעה תתקבל על כל רכיביה, אנו נגיש לבית המשפט תמונות המשקפות בכל מקרה את המצב המשפטי נכון להיום וזאת מבלי לפגוע בטענותינו כי הפינוי צריך להיות מיידי. אנו מבקשים שפסק הדין לפינוי יהיה כנגד הנתבעים או מי מטעמם. אני חושב שצריך לחייב בהוצאות. אני מבקש שיינתן היתר לפיצול סעדים לצורך גביית דמי שימוש במידה והמינהל יבקש לעשות כן".

בתגובה לדבריו הנ"ל של ב"כ התובע, נרשמו מפיו של ב"כ המשיבים הדברים הבאים:

"אני מסכים שהתביעה תתקבל, אני רק מבקש שהתביעה תתקבל באופן שבו התקבלה תביעה דומה כנגד משפחת  בר נתן במסגרת תיק אזרחי מס' 3999/02 בפני בית משפט זה ונבקש להגיש סיכומים בכתב לענין מועד הפינוי וכנגד מי התביעה תחול" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון).

שני ב"כ הצדדים ביקשו מבית המשפט ליתן פסק דין מנומק בכפוף להערות שנאמרו על ידם קודם. בית המשפט ראה בדברי ב"כ שני הצדדים הסכמה דיונית, אותה הוא אישר ונתן לה תוקף של החלטה.

במאמר מוסגר אציין כי מאוחר יותר ביקשה המשיבה לחזור בה מההסכמה הדיונית ובית המשפט קמא דחה את בקשתה.

5.         ב"כ המערערת בטענותיו בפני בית המשפט קמא ביקש כי הפינוי של המשיבים יהיה מיידי, לעומת זאת, ביקש ב"כ המשיבים כי מועד הפינוי יהיה זהה למועד הפינוי שנקבע בפסק דין שניתן בתביעה דומה, ת.א. 3999/02, קרי כעבור 5 שנים.

ב"כ המערערת הדגיש בפני בית המשפט קמא ובהמשך גם בפנינו, כי השטח אותו תופסים המשיבים אינו נמצא בתחום המתוכנן של הישוב העתידי קדיתא, להבדיל מהנתבעים בת.א. 3999/02, כך שגם לאחר שיוקם הישוב קדיתא, באם יוקם, המקרקעין התפוסים ע"י המשיבים לא ייכללו בתחומו, כך שגם במקרה זה יהיה על המשיבים לפנות את המקרקעין. על כן, כך טען ב"כ המערערת, אין מקום להשוות עניינם של המשיבים לעניינם של אחרים שנתבעו בגין פלישה למקרקעין בקדיתא.

מנגד ביקש ב"כ המשיבים שלא להפלות את המשיבים מאחרים שפלשו לאדמות בקדיתא ולקבוע מועד לפינויים זהה למועדי הפינוי שנקבעו לגבי שאר הפולשים, ב"כ המשיבים טען כי לאור מצבם הקשה של המשיבים הן מבחינה כלכלית סוציאלית והן מבחינה רפואית, הרי שמשמעות פינויים המיידי השלכתם לרחוב יחד עם ילדיה הקטינים של המשיבה.

עיקרי פסק דינו של בית המשפט קמא

6.         אף שלכאורה מדובר בתביעה פשוטה של בעלים חוקי של מקרקעין לפינויו של מי שפלש לאותם מקרקעין ללא זכות, תפס בהם חזקה ואף הקים עליהם מחוברים, ואף שהלכה למעשה הסכימו המשיבים לטענות המערערים ולזכותה לקבלת פס"ד של פינוי, בחר בית המשפט קמא להתייחס בהרחבה לנושא, הקמה עתידית של ישוב בשם קדיתא, תוך הפניה לפסקי דין שניתנו על ידו בתביעות דומות שעניינן סילוק יד של פולשים אחרים למקרקעין במקום, בו מתוכנן הקמתו של הישוב קדיתא, וכל זאת רק משום שלטענת המשיבים יש, בנסיבות אלה משום צידוק לדחיית מועד פינויים.

7.         בית המשפט קמא בפסק דינו שבענייננו, ובפסקי הדין האחרים שנתן בתביעות דומות, ואליהם הפנה בגוף פסה"ד סקר בהרחבה את המהלכים של משרדי ממשלה שונים ושל רשויות ההתיישבות השונות הקשורים לכוונה להקמתו של הישוב קדיתא, שאמור לקום אם לא על המקרקעין בהם עסקינן, אזי על מקרקעין סמוכים.

בפסקי הדין השונים שניתנו ע"י בית המשפט קמא במה שכונה על ידו "תיקי קדיתא" התייחס בית המשפט קמא להתכתבויות השונות שהתנהלו בין משרדי ממשלה שונים וביניהם משרד ראש הממשלה, ורשויות ההתיישבות ומהם עולה כי לפחות מאז 1991 תומכים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד ראש הממשלה בהקמת הישוב קדיתא.