ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1168-05
20/06/2006
|
בפני השופט:
1. כבוד סגן הנשיא גדעון גינת
2. שושנה שטמר
3. ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
לובנה אבו עוקסה
עו"ד יוסף נחשון
עו"ד עופר בן עזרא
|
הנתבע:
1. בית הברזל טנוס בע"מ
2. סנידקת בע"מ AMILAN UNDERWRITING LTD
3. טרסט סוכנות לביטוח (1998) בע"מ
4. אל מעיין סוכנות לביטוח בע"מ
עו"ד ואסים טאנוס
עו"ד נאסר דראושה
עו"ד הישאם הווארי
|
| פסק-דין |
סגן הנשיא ג. גינת:
1. אין למעשה מחלוקת בין בעלי הדין לגבי טענת המשיבים, כי הערעור הוגש באיחור. פסק דינה של ס. הנשיא המלומדת בבית משפט השלום בקריות ניתן ביום 29/12/04 והערעור הנוכחי הוגש רק ביום 21/02/05. בא כוח המערערת טוען בהקשר זה שתי טענות עיקריות: הטענה הראשונה היא, שפסק הדין נשוא הערעור הומצא לו לא על ידי עורך הדין שייצג את משיבה 1-התובעת בהליכים בבית משפט השלום. הטענה השניה היא, שהעובדות באשר לאיחור בהגשת הערעור נטענו בעיקרי טיעון מטעם המשיבה 1 אשר הוגשו באיחור לבית משפט זה, והטענה השלישית היא (שנטענה רק בישיבה קודמת בערעור והמערערת לא חזרה עליה היום) היא שהיו הליכים בעקבות פסק הדין בבית משפט השלום, המצדיקים הגשת הערעור באיחור.
2. לא מצאנו ממש באף אחת מטענות התשובה של המערערת. בא כוח המשיבה 1 עורך דין ואסים טאנוס המציא את פסק הדין לעורך דין נחשון יחד עם מכתבו מיום 2/1/05, שהועבר במכשיר פקסימיליה, כפי שניתן היה לעשות, ראו תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. בא כוחה של המערערת אף התייחס למכתב זה, הן בתשובה שכתב והן בפניה שהגיש לבית משפט השלום ביום 13/1/05, ולא טען כי היה פגם בהמצאת פסק הדין.
3. הנטל להראות שהערעור הוגש במועד מוטל על המערערת ולא על מי מבעלי הדין האחרים. טענת הסף נטענה בפתח הדיון בערעור והובאה בעיקרי טיעון מטעם המשיבה 1. בצדק טענו באי כוח משיבים אחרים, כי העובדות המתייחסות למועד בו קיבל בא כוח המערערת את פסק דינו של בית משפט השלום לא היו בידיעתם ולכן לא יכלו לטעון אותם בשלב מוקדם יותר. אפילו אחר ב"כ המשיבה 1 בהמצאת עיקרי הטיעון מטעמו לבעלי דין אחרים (עותק לבית המשפט הוגש במועד), הרי אין איחור זה שקול כנגד איחור בהגשת ערעור, שלגביו יש להקפיד במיוחד.
4. הטענה השלישית עניינה שתי בקשות שהוגשו לבית משפט השלום לאחר מתן פסק הדין האחת ביום 13/1/05, בש"א 272/05, והשניה ביום 16/2/05, בש"א 742/05. בבקשה הראשונה מתייחס בא כוח המערערת במפורש למכתב מיום 3/1/05 של בא כוח המשיבה 1 התובעת (אליו צורף העתק של פסק הדין) והוא מבקש הוראות בקשר לאופן התשלום או למותב של הכספים בהם חוייבה המערערת לפי פסק הדין. בבקשה השנייה כותב בא כוח המערערת שהוא מבקש הבהרה באשר לאופן תשלום הוצאות שנפסקו בפסק הדין. בשני המקרים לא תוקן פסק דינה של הערכאה הדיונית. לפי סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 הרי רק אם תוקן פסק הדין בהליך לפי סעיף 81(א) לחוק הנ"ל, יראו לעניין ערעור את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין. במאמר מוסגר יצויין כי בוודאי שלא ניתן לעתור ללא הגבלת זמן בבקשה לתיקון טעות סופר לפי סעיף 81(א) ואחרי כן לטעון, כי יש בכך משום שינוי המועדים הקבועים להגשת ערעור.
5. בעניינו קיבל ב"כ המערערת את פסק הדין משני עורכי הדין שייצגו את המשיבה 1 בשלבים שונים. אפילו לא היה ברור לב"כ המערערת מי מעורכי דין אלה זכאי לקבל את הסכומים שפסק בית משפט השלום, הרי לא התעוררה אצלו כל שאלה בקשר לעצם מתן פסק הדין או להמצאתו. בנסיבות אלה, ברור שחלף המועד להגשת הערעור ודינו, לכן, למחיקה.
6. בשים לב לשיקולים דלעיל אני מציע לקבל את טענת הסף למחוק את הערעור, ללא דיון ביתר השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בשים לב לתוצאה אני מציע, לפנים משורת הדין, שלא לעשות צו בדבר הוצאות.
__________________
סגן נשיא