פסק-דין בתיק עא 1166/03

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. למלשטרייך-לטר) בת.א. 3468/98 מיום 8.12.02, לפיו הורה בית המשפט כי על המערערת לפנות את דירת מגוריה תוך 10 חודשים ממועד מתן פסק הדין (להלן - "פסק הדין").

רקע בקצרה

2.         המשיב הינו הבעלים, ביחד עם אחרים, בגוש 10850 חלקה 6 עליו הוקם בניין ברח' השומר 31, חיפה (להלן - "הנכס"). המשיב הינו בעלים של 42.5% מהנכס.

ביום 24.3.97, נחתם בין הבעלים המשותפים בנכס "הסכם ייחוד דירות". בהסכם זה חילקו הצדדים ביניהם את הדירות השונות בנכס, באופן שהדירה נשוא הסכסוך יוחדה למשיב (להלן - "הדירה").

3.         בחודש ספטמבר 1982, קודם לרכישת הזכויות בדירה על ידי המשיב, רכשה המערערת זכויות דייר מוגן בדירה ושילמה דמי מפתח לבעלים הקודם של הדירה הגב' יפה בונן ולפיכך אין מחלוקת כי המערערת הינה דיירת מוגנת בדירה.

המערערת שילמה מדי חודש את דמי השכירות לגב' בונן, עד  שנת 1988 - מועד פטירתה של הגב' בונן ז"ל.

            כעולה מפסק הדין של בית משפט קמא, בכל התקופה בה היו יורשי הגב' בונן הבעלים של הדירה (כ-7 שנים), לא היתה כל דרישה מאת המערערת לשלם דמי שכירות.

המשיב רכש את הזכויות בדירה מאת היורשים בשנת 1995.

גם לאחר רכישת הזכויות על ידי המשיב, לא שילמה המערערת דמי שכירות ולפיכך הוגשה נגדה התביעה, נשוא פסק הדין.

             בחודש מרץ 1999, לאחר כשנה ממועד הגשת התביעה, הפקידה המערערת בקופת בית המשפט את דמי השכירות בסך כ- 700 ש"ח.

טענות הצדדים בבית משפט קמא

4.         בבית משפט קמא טען המשיב כי עם רכישת הזכויות על ידו, הוא הודיע למערערת בעל-פה כי הוא בעל הדירה וכי עליה לשלם דמי שכירות.

המשיב עתר לפנויה של המערערת מהדירה לאור הוראת סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972, שכן לטענתו, יש להורות על פנויה של המערערת נוכח אי תשלום דמי השכירות.

המערערת טענה כי היא לא קיבלה מהמשיב כל דרישה לתשלום דמי השכירות וכי היא כלל לא ידעה שהמשיב הינו בעל הזכויות בדירה, ולפיכך לא שילמה דמי שכירות.

פסק הדין

5.         בית משפט קמא חילק בפסק דינו את התקופה של אי תשלום דמי השכירות לשלוש תקופות משנה;

א.         התקופה המסתיימת בסוף שנת 1995, מועד בו רכש המשיב זכויות בדירה.

ב.         התקופה מסוף שנת 1995 ועד הגשת כתב התביעה.

ג.          התקופה מיום הגשת כתב התביעה ועד מועד ההפקדה הראשונה של דמי השכירות בקופת בית המשפט (להלן - "התקופה השלישית").

6.         בפסק דינו קבע בית משפט קמא כי המשיב לא הרים את הנטל להוכיח כי הוא זכאי לקבלת דמי שכירות בגין שתי התקופות הראשונות, היינו - ממועד רכישת הזכויות בדירה על ידו ועד למועד הגשת התביעה.

בית משפט קמא הגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח שבתקופות אלה הוא דרש דמי שכירות מהמערערת או פעל באופן כלשהו להבהיר למערערת כי עליה לשלם את דמי השכירות.