פסק-דין בתיק עא 1139/05

כב' השופט האשם ח'טיב - אב"ד

רקע

1.         המערער , כרסנטי דוד ( להלן : "המערער" או "החייב" ) הגיש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ הנ"ל ( להלן : "הבקשה" ), וזאת בטענת "פרעתי". בקשה אשר נדחתה, בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ שניתנה ביום 2/5/05. 

2.         ביום 20/1/94 ניתן ,כנגד המערער, פס"ד לפיו הוא חוייב לשלם למשיב (להלן: "המשיב" או "הזוכה" ) סך של 12,004 $ (להלן : "החוב" ) .

משלא שילם המערער את הסכום הנ"ל , הגיש המשיב ,בשנת 1998, בקשה ללשכת ההוצל"פ בנתניה, לביצוע פסק הדין. 

תיק ההוצל"פ שנפתח בהתאם לאותה בקשה בלשכת ההוצל"פ בנתניה (תיק הוצל"פ 6-94-01852-16) הועבר בשלב מאוחר יותר ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה.

3.         במהלך חודש 10/04 הגיש המערער בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ הנ"ל , ובה טען כי הוא שילם לזוכה ,במעמד אחיו של הזוכה, גדעון מורד,סך של 12,000 $ ,זאת בעקבות הסכם פשרה שהושג בין הצדדים בשנת 1998, לפיו החוב מושא תיק ההוצל"פ הנ"ל ייחשב כמסולק במידה והוא (המבקש) ישלם למשיב סך של 12,000 $ (להלן: "הסכם הפשרה").

עוד טען המערער בבקשתו, כי לאחר ביצוע התשלום הנ"ל , פנה הוא ואחיו למשיב, על מנת שזה יפעל לסגירת תיק ההוצל"פ , כפי שהוא (המשיב) התחייב לעשות במסגרת הסכם הפשרה . המשיב, שוב לטענת המערער,  נתן אישור על סגירת התיק , אך הוא ( המערער) לא הצליח לאתר אותו ועל כן הוא השיג אישור מלשכת ההוצל"פ בנתניה, שם כאמור נפתח תחילה תיק ההוצל"פ, ממנו עולה כי המשיב ביקש, ביום 7/12/98 לסגור את תיק ההוצל"פ שהוא פתח נגד המערער, ובעקבות זאת התיק נסגר.

המערער טען עוד כי משנת 1998 ועד לחודש יוני 2004 ( המועד בו נערכה למערער חקירת יכולת) לא ננקטה שום פעולה במסגרת תיק ההוצל"פ, ורק לאחר שנערכה חקירת היכולת ,הבין המערער שהתיק לא נסגר , וזאת בניגוד למוסכם בינו לבין המשיב, ולפיכך, הוא הגיש את הבקשה לסגירת התיק, בקשה אשר כאמור נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ בהתאם להחלטה הנ"ל, עליה מלין המערער בערעור שבפנינו. 

4.         בתגובתו לבקשה טען הזוכה כי  החוב לא נפרע וכי המערער העלה טענה דומה בהליך המשפטי שהתנהל ביניהם, ואשר בסופו ניתן פסה"ד מושא תיק ההוצל"פ.

בקשר לטענת המערער לפיה התיק נסגר, טען המערער כי התיק נסגר בטעות וכי ביום 23.12.98 הוא הגיש בקשה לפתיחת התיק מחדש בה ציין כי התיק נסגר בטעות.

באשר לאי נקיטת פעולות על ידיו משך תקופה ארוכה טען המשיב שהסיבה לכך היא שבא כוחו דאז עזב את הארץ וכי עוה"ד שמינתה לשכת עורכי הדין לא התפנתה לטפל בענייניו ולכן הוא לקח את התיק לטיפולו.

5.         בפני ראש ההוצל"פ  העידו מטעם המערער ,המערער עצמו ,אחיו חנן, וכן אחיו של המשיב ,גדעון מורד.

            המשיב העיד לעצמו .

החלטת ראש ההוצל"פ

6.         ראש ההוצל"פ הגיעה למסקנה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענת "פרעתי" וקבעה ( לאור עדות המשיב אשר נמצאה אמינה עליו) כי לא היה הסכם פשרה ,כטענת המערער, וודאי שהסכום "שהוסכם" עליו במסגרת "הסכם הפשרה" לא שולם.

באשר לעדים מטעם המערער ראש ההוצל"פ ציינה כי בעדויותיהם של אלה היו סתירות רבות בנקודות מהותיות . עוד היא ציינה כי העד חנן , הינו אחיו של החייב ועל כן מדובר בעד המעוניין בתוצאת המשפט ועל כן יש לייחס לעדותו משקל מוגבל.

לגבי העד  גדעון מורד , שהוא אחיו של המשיב , ציין ביהמ"ש קמא כי עד זה אישר כי בינו לבין אחיו, המשיב , שוררים יחסים עכורים ולכן יש לייחס גם לעדותו של זה משקל מוגבל.

עוד ציינה ראש ההוצל"פ כי העובדה שלא עלה בידי המערער להביא שמץ של ראיה לעניין כריתת הסכם הפשרה ולביצוע התשלום ,כאשר טענה דומה הועלתה על ידו  בהליך התביעה בפני ביהמ"ש אשר בסופו ניתן פסק הדין שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ דנן, רק מחזקים את הסברה כי החוב לא נפרע.