פסק-דין בתיק עא 1112/06

ערעור זה מופנה כנגד החלטת כב' הרשם שמואל ברוך, מיום 26.12.05 (בש"א 6607/05, ת.א. 2121/03), לפיה התקבלה בקשת רשות להגן שהגישו המשיבים נגד תביעת בנק.

הבנק המערער הגיש נגד המשיבים תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום 5,000,000 ש"ח (לצרכי אגרה), מכוח ערבותם לחשבונה של חברת י. ברוש תעשיות (91) בע"מ.

בקשת המשיבים למתן רשות להגן נתמכה בתצהירי המשיבים 2-3 וכן בתצהירי עדים חיצוניים, גב' לזרקביץ ומר כוכב.

ב"כ המערער ויתר על חקירת המצהירים ולפיכך יש לבחון את הבקשה בהסתמך על האמור בתצהירים.

בהחלטתו נשוא הערעור נתן כב' הרשם למשיבים רשות להגן בהסתמך על טענותיהם שלא נסתרו.

הערעור שבפני מתייחס אך ורק לאותו חלק בהחלטה לפיו ניתנה למשיבים רשות להתגונן בטענת קיזוז בגין טענות שהועלו כנגד כונס הנכסים.

לטענת המערער היה על כב' הרשם לדחות הבקשה בנקודה זו, מחמת מעשה בית דין, מכיוון שבית המשפט של כינוס דן בטענות אלה ממש ודחה אותן בהחלטתו מיום 09.04.03.

עוד נטען כי הכונס פעל בהסתמך על החלטות שיפוטיות ולפיכך, אין זו מדיניות משפטית ראויה לחשוף אותו בשנית לטענות זהות שנדחו על ידי בית המשפט.

באשר לשאלת זהות הצדדים בהליך שהתנהל בפני בית המשפט של כינוס לצדדים בהליך זה, נטען כי המשיבים היו מנהלי החברה ולפיכך יש לראות בהם את חליפיה.

לגופו של עניין נטען כי הטענות אינן מפורטות דיין ואין מדובר בסכום קצוב ומשכך, לא התקיימו התנאים הנדרשים לצורך קיזוז.

טענות המשיבים בבקשת הרשות להתגונן:

המשיבים מעלים בבקשתם שורה של טענות כנגד התנהלות הבנק והכונס, אשר על פי הנטען פעלו בעצה אחת.

בסעיפים 30-31 לתצהירו של משיב 2 נטען, כי החברה לא התנגדה למינוי כונס נכסים זמני מאחר שהאמינה כי הבנק וכונס הנכסים יפעלו בהתאם לסיכומים לכינוס נכסים ובהתאם לצו המינוי בדבר הפעלת החברה כ"עסק חי", אלא שבדיעבד הסתבר כי הבנק והכונס פעלו בניגוד לסיכומים והכונס לא הפעיל את החברה כ"עסק חי" אפילו יום אחד למרות התוכנית העסקית שהועברה לו על ידי המשיב.

הכונס גם דחה הצעות למכירה מהירה של המלאי בחנויות (סעיף 57 לתצהיר)

כן נדחו הצעות לרכישת החברה, שיכולות היו להזרים לקופת הכינוס כ-4 מיליון ש"ח.

גם הצעה לרכישת השלד הבורסאי של החברה הכולל מלאי, הפסדים עסקיים, ציוד משרדי ונכס נדל"ן בסך 9.2 מליון ש"ח נדחתה (סעיף 58 לתצהיר).

בהמשך מפרט המצהיר נזקים שנגרמו לחברה עקב פריצה לחנות בפתח-תקווה וטיפולו הרשלני של הכונס באירוע.

המשיב ממשיך ומפרט מחדלים שונים בניהול הכינוס לעניין ספירת המלאי, הצעתו למכירה והתמורה שהתקבלה עבורו.

בסעיף 158 מציין המשיב כי הבנק והכונס פעלו בניגוד לסיכומים שלא בתום לב תוך הפרת חובות של בנק כלפי לקוח ובניגוד לצו המינוי והתחייבויות להפעיל את העסק עד למכירתו במחיר המיטבי.