פסק-דין בתיק עא 1100/03

י. טימור - סגן נשיא :

1.   בפני ערעור על פסק דין שניתן ע"י כב' השופט א. ואגו בת"א 4363/99, מבית משפט השלום בבאר שבע, מיום 6.05.03, בו התקבלה תביעת המשיב שהוגשה נגד המערערת, בגין נזק שנגרם למשיב בעטיה של תאונת דרכים.

2.   ההליכים המשפטיים :
ביום 6/08/03 הורה בי"מ זה על הגשת עיקרי טיעון. נקבע כי יש להגיש את עיקרי הטיעון קודם קדם המשפט שנקבע לאוקטובר 2003. מאז נעשו מאמצים בלתי נלאים לגרום למשיב להגיש עיקרי טיעון.

ביום 5/02/04 לאחר מספר דחיות, לא התייצב המשיב לדיון, ולא טרח למסור הודעה כלשהיא לביהמ"ש. למרות זאת נדחה הדיון תוך שביהמ"ש  מורה למשיב להגיש עיקרי טיעון לא יאוחר מיום 25/02/04.

ביום 25/02/04 הוגשה בקשה לדחיית קדם ערעור שנקבע.  ביה"מ גם נתבקש לבטל את ההחלטה שניתנה ביום 5/02/04, אז חוייב המשיב בהוצאות. ביה"מ המליץ בפני המשיב להגיש בקשה לעניין זה בצירוף תצהיר, דבר לא נעשה. למרות זאת נדחה קדם הערעור כמבוקש.

ביום 29/02/04 שוב הורה ביה"מ כי על המשיב להגיש עיקרי טיעון.

ביום 17/06/04 נתקיים קדם ערעור נוסף וביה"מ הורה בצורה מפורשת כי זו הפעם האחרונה אשר נקבע מועד לקדם ערעור, וכי ניתנת למשיב הזדמנות אחרונה להגיש עיקרי טיעון. למרות זאת לא הוגשו עיקרי הטיעון.

ביום 15/07/04 המשיב טען שפנה למספר עו"ד. המשיב נתבקש לציין מי עורכי הדין אשר אליהם פנה על מנת לסייע בעדו. אולם כל שידע לציין הוא עו"ד בשם שמשון שאיננו יודע את שם משפחתו ואף איננו יודע את כתובתו. לפיכך ב"כ המערערת ביקש ליתן פסק דין בהעדר עיקרי טיעון מטעם המשיב ע"פ עיקרי הטיעון שהוגשו.
נעתרתי לבקשת המערערת וקבעתי כי פס"ד ינתן ע"פ הודעת הערעור ועיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המערערת.

3. העובדות :

3.1.המשיב יליד מרץ 1965 נפגע מתאונת דרכים מיום 2/06/98 ואת ניזקי הגוף שלו הוא תובע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975, מן המערערת, מבטחת הרכב שבו נהג בעת התאונה.

3.2.אין מחלוקת כי התאונה דלעיל הינה תאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי

תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק ושיעור הפיצויים להם זכאי המשיב.  פסק הדין נשוא הערעור דן בשאלה זו.