פסק-דין בתיק עא 108/06

מבוא:

1.         בפניי שני ערעורים אשר הגישו בעלי הדין על החלטת כב' הרשם שדה מיום 18/12/05 בתיק בש"א 10912/05 (להלן: "ההחלטה") לפיה ניתנה רשות להתגונן מפני התביעה בתיק העיקרי, ואשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר (להלן: "התביעה") בתנאי והנתבעים יפקידו בקופת ביהמ"ש סך של 234,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית.

2.         המשיבה ב-ע''א 108/06, חב' ג'נרל מילס ישראל בע''מ, (להלן: ''המשיבה'') הגישה את התביעה נגד המערעים באותו ערעור (להלן: ''המערערים''), לפיה היא מבקשת לחייבם בתשלום סך של 370,707 ש''ח בגין סחורות אשר סיפקה למערערת מס' 1, שותפות מלמוד ובנו בע''מ (להלן: ''השותפות'') ובערבות מערערים מס' 2-4. לסילוק החוב נשוא התביעה משכה השותפות לפקודת המשיבה 20 המחאות על סך של 26,000 ש"ח כל אחת, מתוכם נפרעו שישה המחאות, ניתנה הוראת ביטול לשיק השביעי ויתר השיקים לא נפרעו (להלן: "השיקים").

            מערער מס' 2 ב-ע"א 108/06 (להלן: "דוד") פנה לנציג המשיבה, הודיע לו על קשיים כלכליים של השותפות וביקש פריסת החוב מחדש, אולם, דרישתו נדחתה.

3.         בבקשה למתן רשות להתגונן טענו המערערים כי בעבר התקיים קשר עסקי בינם לבין חברת פילסבורי (להלן: "חברת פילסבורי") בגינו הם זכאים לקבל פיצוי בסך של כ- 2,900,000 ש"ח. בשנת 2002 רכשה המשיבה את חברת פילסבורי ובעקבות זאת נחתם בינה לבין השותפות הסכם בלעדיות למשך 5 שנים להפצת מוצרי האחרונה בארץ (להלן: "הסכם הבלעדיות"). המשיבה ביטלה את הסכם הבלעדיות כעבור פחות משנה וכפיצוי היא שילמה לשותפות סך של 150,000 ש"ח.

            לאחר שהמשיבה רכשה את חברת פילסבורי, דרשו המערערים או מי מהם מהמשיבה לקבל את הפיצוי המגיע להם מחברת פילסבורי ,אולם, אלה טענו כי אין להם כל קשר עם אותה חברה ודחו את דרישתם.

4.         בדיון אשר התקיים בבקשה למתן רשות להתגונן נחקר דוד והוא אישר את החוב הנתבע, כי נפרעו שישה שיקים וכן הוא אישר שיחתו עם מנכ"ל המשיבה ובמהלכה "אחד מהדברים היה שיש לנו קשיים במזומנים ומבקשים פריסה יותר גדולה ומחודשת" (שם, עמ' 1 לפרוטוקול הדיון).

5.         המערערים משיגים על התניית מתן רשות להתגונן מפני התביעה בתנאים והמשיבה משיגה על כך כי הבקשה למתן רשות להתגונן לא נדחתה על הסף.

דיון:

6.         תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת מתן רשות להתגונן מפני תביעה בהליך של סדר דין מקוצר בתנאים, ובין היתר, בהפקדת כספים בקופת ביהמ"ש או מתן ערובה אחרת.      

7.         על אף כי בהתאם לנוסח התקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב בהתניית מתן רשות להתגונן בתנאים, ההלכה הפסוקה קבעה מבחנים מוגדרים לעניין זה, כגון, כאשר כמעט ואין לנתבע הגנה מפני התביעה ובית המשפט עושה עמו חסד (ע"א 169/82, ר"ע 273/81 כץ נ' מלינה בע"מ (בפירוק), פד"י לט(1) עמ' 518 וכן ע"א 659/84 אחביש שיווק 1976 נ' תריצול, פד"י לט(2) 434) או כאשר הגנתו של הנתבע לוקה בחוסר פירוט ומדובר במקרה גבולי בו אין לנתבעת סיכויים רבים להצליח בהגנה (ע"א 645/81 תעשיות הצפון בע"מ נ' ש. פרידמן ושות' (1975), פד"י לו(3) 761) או כאשר קיים ספק ניכר ברצינות ההגנה (ע"א 508/85 ברק ושות' סוכנויות בע"מ נ' מירות סוכנויות בע"מ, פד"י מב(1) 393).

            לעניין התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת הערכאה הדיונית בדבר התניית מתן רשות להתגונן בתנאים, נפסק כי גם במקרה גבולי, ערכאת הערעור נוטה לא להתערב בהחלטה (ר' ע"א 507/85 ב' פנון ואח' נ' שטראוס בע"מ, פד"י מג(1) 106 וכן ע"א 680/89 בן אבו בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי ואח', פד"י מה(3) עמ' 757).

            מן הכלל אל הפרט.

8.         כעולה מההחלטה, המערערים הודו בחוב נשוא התביעה, הגיעו להסדר לסילוק החוב באמצעות השיקים, לא עמדו באותו הסדר ובעקבות זאת פנה דוד למשיבה וביקש פריסה מחודשת של החוב. כן נאמר בהחלטה כי המערערים לא הניחו תשתית עובדתית ומפורטת לעניין טענת הקיזוז, המהווה, למעשה, טענת הגנה יחידה מפני התביעה, לא ציינו באמצעות מי ביקשו פיצוי בגין ההתקשרות עם חברת פילסבורי, מועד הדרישה ומועד הסירוב.

9.         על טענת הקיזוז אשר העלו המערערים, כאמור, בהעדר פירוט ותשתית עובדתית ראויה, מעיבה העובדה כי הנ"ל הגיעו להסדר לסילוק חובותיהם למשיבה, השותפות משכה שיקים לכיסוי החוב, חלק מהשיקים אכן נפרע ואף כאשר השותפות לא עמדה בפרעון יתר השיקים, פנה דוד מטעמה למשיבה וביקש פריסה מחדש של החוב.

            מעשים אלה, כולם ביחד וכל אחד מהם לחוד, אינם מתיישבים עם טענת הקיזוז בסכום כה נכבד של כ-2,900,000 ש"ח ואין אלא לחזור על המסקנה אליה הגיע כב' הרשם בהחלטתו, לפיה, נוצר הרושם כי אותה טענה נולדה אך ורק לצורך התביעה, זאת ותו לאו.

10.        יודגש כי משיכת השיקים על-ידי השותפות ופנייתו של דוד  לפריסה מחודשת של החוב היו לאחר שנודע למערערים על הקשר הנטען בין חב' פילסבורי למשיבה ואין הם יכולים להשמע בטענה (אשר הועלתה לראשונה במסגרת הערעור שלפניי ומטעם זה בלבד יש לדחותה) כאילו הם הסתמכו על המצג אשר הציג בפניהם נציג המשיבה לעניין העדר אותו קשר.

11.        טענת המערערים כי בחשבונית אשר הפיקה השותפות בגין הפיצוי אשר שילמה המשיבה בעקבות ביטול הבלעדיות נרשם "ע"ח", ללמדך כי מגיעים לה כספים נוספים בגין הקשר העסקי שהיה עם חברת פילסבורי, הינה טענה רופפת ביותר ואין בה כדי לרפא העדר האסמכתא והפירוט המתחייב בבקשה למתן רשות להתגונן.

12.        לטענת המערערים, מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לגייס את סכום ההפקדה ובהתאם לכך לא ינתן להם יומם בבית המשפט.