פסק-דין בתיק עא 1062/06

1.         המערערת, ילידת שנת 1934, נפגעה בתאונת דרכים, בעטיה הגישה תביעה לבית המשפט קמא.

2.         מומחה בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט קמא, ד"ר אמיר יון, קבע כי המערערת סובלת מנכות רפואית בשיעור 25%, וזאת לאחר שאיבחן קרע בשריר השרוול המסובב של כתף ימין והגבלה בתנועת הכתף.

בית המשפט קמא אימץ במלואה את קביעתו של המומחה מטעמו, לאחר שזה נחקר בפניו, ושלל את טענות המשיבים, לפיהן, ההגבלה הינה תולדה של מצב קודם. שכן, לטענת המשיבים, המערערת הינה אשה בגיל מתקדם, אשר סבלה בעבר משינויים ניווניים והסתיידות וכן כאבים בצוואר.

בית המשפט קמא קבע, כי לא הוצגו בפניו כל ראיות התומכות בטענות המשיבים. הראיות שהוצגו, נבחנו על ידי המומחה בעת שמיעת עדותו, וזה הבהיר כי השינויים הניווניים וההסתיידות, מהם סבלה התובעת, לא הביאו למגבלה, ממנה סובלת המערערת.

לדעת המומחה, השינויים מהם סבלה המערערת ערב התאונה, אמורים היו לגרום להגבלות תנועתיות דו צדדיות. במקרה של המערערת לא נגרמה מגבלה דומה בכתף ימין. על כן, אין לראות בהם כגורם לנכות בכתף ימין.

3.         חרף קביעותיו של בית המשפט קמא כי המערערת סובלת מנכות רפואית בשיעור 25%, וקביעתו כי עקב כך תזקק התובעת לעזרת צד ג', יצא בית המשפט קמא תוך הנחה כי התובעת היתה נזקקת ממילא לעזרה וכל שגרמה לה הפגיעה בתאונה, לא היה אלא להיזקקות לעזרה מוגברת מעט יותר, אותה העריך כ- 8 שעות לחודש, ובעלות 30 ש"ח לשעה.

4.         לגבי עזרת צד ג' בעבר פסק בית המשפט למערערת סך 1,362 ש"ח עד לחודש 10/04 על פי קבלות שהוצגו, ואילו לתקופה 11/04 ועד 01/06 פסק 2,275 ש"ח.

בגין עזרת צד ג' לעתיד, פסק בית המשפט קמא למערערת סך 30,000 ש"ח וזאת בהתחשב בכך שתוחלת חייה של המערערת עומדת על 12.5 שנים.

עוד פסק בית המשפט קמא למערערת סך 3,500 ש"ח בגין הוצאות, וסך 23,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

5.         הערעור שבפנינו נסוב על מיעוט שיעור הפיצויים שנפסקו למערערת בגין עזרת צד ג'. סכום הפיצויים בגין עזרת צד ג' לעבר נופל אף מהערכתו של בית המשפט קמא, ואילו סכום הפיצויים לעתיד אף הוא נמוך מכל סכום פיצוי סביר. לטענת ב"כ המערערת, משקבע בית המשפט קמא כי מגבלותיה של המערערת נובעות מפגיעה בתאונה, ולאור אופיה של פגיעה זו, מן הראוי היה לפסוק לה פיצוי ההולם את מגבלותיה, תוך חישוב עלות העזרה ב- 35 ש"ח לשעת עזרה, על פי הראיות שהביאה.

מגבלותיה האחרות של המערערת, אשר אין מקורן בתאונה, לא היו מן הסוג אשר גרם לה להזקק לעזרת צד ג'.

6.         המשיבים לא הגישו ערעור מטעמם, אך חולקים בעיקרי הטיעון מטעמם על קביעת הקשר הסיבתי בין מגבלותיה של המערערת לבין פגיעתה בתאונה. ואכן, המשיבים מפרטים בתגובתם את הראיות שהוצגו בפני בית המשפט קמא, תוך שהם מנסים לשכנענו בטעותו של בית המשפט.

7.         אין טיעוניהם של המשיבים מקובלים עלינו. ראשית, נציין כי המשיבים לא מצאו לנכון להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא. שנית, סבורים אנו, לאחר שבחנו את פסק דינו של בית המשפט קמא, כי קביעותיו של בית המשפט, לעניין הקשר הסיבתי בין התאונה ובין הנכות, המבוססות על חוות דעת המומחה מטעמו, שמיעת עדותו, והתיעוד שהוצג בפניו, אינן טעונות שינוי. קביעותיו של בית המשפט קמא מעוגנות היטב בחומר הראיות ואין אנו מוצאים מקום להתערב בהן.

8.         עם זאת, סבורים אנו כי יש בסכום, אשר נפסק למערערת בגין עזרת צד ג' בעתיד, משום קיפוחה של המערערת. אמנם, בית משפט של ערעור לא ימהר להתערב בפסיקת סכום הפיצויים על ידי הערכאה הדיונית, אולם סבורים אנו, כי בנסיבות שלפנינו, לפיהן לא הוכח מחד כי אכן המערערת היתה נזקקת לעזרת צד ג' בעתיד, רק מחמת גילה המתקדם, ומאידך, שיעור ואופי הנכות שנקבעו לה, יש בפסק הדין כדי לקפח את המערערת.

כעולה מחוות דעת המומחה הרפואי, סובלת המערערת מהגבלות קשות בתנועות היד - הגבלות, אשר לפי עדותו (ר' עמ' 12) פוגעות ביכולתה לבצע את עבודות הבית הבסיסיות. אין ספק כי הגבלה משמעותית בתנועות כתף ימנית, מפריעות לעקרת בית בביצוע מטלותיה הביתיות - היום-יומיות, בביצוע מלאכתה של עקרת בית, כגון בישול, נקיון הבית, כביסה וכיוצא באלה. לא מצאנו כי כל אשה רגילה בגיל מתקדם אמורה לסבול מהגבלות מעין אלה.

בנסיבות אלה, סבורים אנו כי קביעתו של בית משפט קמא לוקה בחוסר סבירות, עת סבר כי עזרת צד ג' בהיקף של 8 שעות חודשיות יהא בה די. סבורים אנו כי עקרת בית הסובלת מנכות רפואית בשיעור 25% ומגבלות פיזיות מסוג המגבלות מהן סובלת המערערת תזקק לעזרת צד ג' בשיעור שלא יפחת מ- 24 שעות לחודש בעלות של 35 ש"ח לשעת עזרה, בעלות כוללת של 840 ש"ח לחודש, ובהכפלת סכום זה במקדם היוון 124.9556 שהוא מקדם ההיוון המתאים לתוחלת חייה של המערערת - 12.5 שנים, כפי שזו נקבעה ע"י בית המשפט קמא, כך שסך כל הפיצוי בגין עזרת צד ג' לעתיד יעמוד ע"ס 105,000 ש"ח (במעוגל). בהתאם, יש לתקן בפסק דינו של בית המשפט קמא את רכיב הפיצויים בגין עזרת צד ג' לעתיד, ולהעמידו על סך 105,000 ש"ח.

9.         לא מצאנו מקום להתערב בפסיקת הפיצויים בגין עזרת צד ג' לעבר, שכן, המדובר בנזק מיוחד, ובכגון דא היה על המערערת להביא ראיות באשר להוצאותיה.

10.        סוף דבר: החלטנו לקבל את הערעור, באופן שבמקום הסכום 30,000 ש"ח בגין עזרת צד ג' לעתיד, יבוא הסכום 105,000 ש"ח. ובסך הכל יתוקן הסכום הכולל שעל פי פסק הדין ויועמד על סך 130,337 ש"ח.

בהתאם, אף יתוקן סכום שכר טרחת עורך הדין שנפסק לזכות המערערת ויועמד על 13% מסכום הפיצויים הכולל שנפסק, בצירוף מע"מ ועליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק.