ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
1050-06,1055-06
15/02/2007
|
בפני השופט:
1. י. טימור סגן נשיא - אב"ד
2. נ. הנדל - סגן נשיא
3. ר. ברקאי
|
| - נגד - |
התובע:
פ.א. ארבן בע"מ
עו"ד רותם ממשרד זהבי
|
הנתבע:
1. אודסקי יעקב
2. אודסקי אליזבט
3. אלגרבלי שמעון
4. אלגרבלי מטילדה
5. דגן סיגל
6. הללי פרדי
7. הללי פנינה
8. זבורוז אנה
9. כהן אריה
10. כליף אברהם
11. כליף שושנה
12. פקר ולרי
13. פקר פולינה
14. רוש יגאל
15. רוש ז'וסלין
16. שלום אריאל
17. שלום מירים
עו"ד כהן אהרן
|
| פסק-דין |
י. טימור, סגן נשיא - אב"ד
- בפנינו ערעורים שהגישו שני הצדדים על פסק דין שניתן ע"י כב' השופט א. ואגו, מבית משפט השלום בבאר שבע (כתוארו אז), בת.א. 1188/02 מיום 6.2.06. מדובר בתובענה שהגישו המשיבים כנגד המערערת, חברת בניה, בגין ליקויי בניה בדירות שרכשו.
יאמר כבר, כי המערערת חזרה בה מערעורה, בהמלצת בית המשפט, כך שנותר לדון בערעור שהגישו המשיבים ב-ע.א. 1055/06.
- מפסה"ד שניתן ע"י הערכאה הדיונית עולים עיקרי הדברים שלהלן:
2.1 ביה"מ קמא מינה מומחה מטעמו, אינג' יהושע מועלם, לבחון את הליקויים להם טענו המשיבים. מומחה זה מונה בהסכמת הצדדים וביה"מ פסק כי יש לאמץ חוו"ד ולהעדיפה על חוו"ד בעלי הדין.
2.2 באשר לטענת המשיבים כי המערערת לא פעלה לתיקון הליקויים, פסק ביה"מ קמא, כי המשיבים הם שנהגו שלא בתום לב. הם הזדרזו לפנות למומחים מטעמם, קודם שתמה שנת הבדק, והגישו תביעתם לביה"מ ללא התראה. משניסתה המערערת לבצע תיקונים בדירות, היא הוכשלה ע"י המשיבים.
לא ניתנה הזדמנות נאותה למערערת לבצע התיקונים, כפי שנדרש הדבר עפ"י חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973.
לכן פסק ביה"מ כי אין המשיבים זכאים לפיצוי בגין רווח קבלני ומע"מ בגינו.
2.3 ביה"מ קמא דן בליקויים שנטענו אחד לאחד, תוך התייחסות למסקנות המומחה מטעם ביה"מ, וכן דן בטענות המשיבים בשר לירידת ערך הדירות, איחור במסירתן ועגמת נפש שנגרמה.
2.4 המשיבים הגישו תביעתם בתחילה לבית המשפט המחוזי, אז תבעו פיצוי בסך 1,172,000 ש"ח . התביעה הוגשה ע"י 19 תובעים. חלק נכבד מהתובעים נסוגו מתביעתם וע"כ הועברה התובענה לדיון בבית משפט השלום, שהקונתה לו הסמכות הענינית לדון בענין אחר תיקון התביעה. בביה"מ קמא צומצמה תביעת הפיצויים לחצי מליון ש"ח לערך. ביה"מ פסק לטובת המשיבים בסופו של דבר את הסעדים שלהלן:
- פיצוי בעבור ליקויים שנותרו בדירות וברכוש המשותף סך 118,460 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום בו הוגשה חוו"ד המומחה מטעם ביה"מ - ביום 24.5.00 - ומע"מ כחוק;
- פיצוי בגין עגמת נפש בשיעור 10% מהפיצוי הנ"ל.
- החזר הוצאות בסך 2500 ש"ח לכל אחד מהמשיבים;
- שכ"ט עו"ד בסך 2000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק לכל אחד מהמשיבים.
בית המשפט קמא הסביר שיעור ההוצאות ושכ"ט שפסק, בכך שהתביעה נתקבלה באופן חלקי בלבד וכן בהתנהגות שלא בתום לב מצד המשיבים.
- טענות המשיבים בעיקרן הן כדלקמן:
3.1 טוענים המשיבים כי ביה"מ קמא טעה במסקנתו, עת קבע כי הם אלה שהכשילו את המערערת ומנעו ממנה לבצע התיקונים הדרושים, לכן לא היה מקום לשלול מהם פיצוי בגין רווח קבלני על תיקון הליקויים בתוספת מע"מ.
3.2 המערערת הפרה ההסכם עם המשיבים, בכך שהשתמשה בריצוף סוג ג', תחת ריצוף סוג א'.
3.3 ביה"מ קמא פסק פיצוי בגין ליקויים ברכוש המשותף בסך 83,950 ש"ח. לטענתם פיצוי זה התייחס לבנין אחד בלבד בעוד שהיה מקום לפסוק פיצוי זה לכל אחד משלושת הבנינים שנבנו.