פסק-דין בתיק עא 1039/05

ערעור זה מופנה כנגד החלטת כב' הרשם א' ש' שילה מיום 16.12.04 לפיה התקבלה בקשת המשיב לפטור מאגרה, בהסתמך על תקנה 20(15) לתקנות בתי משפט (אגרות) התשמ"ח-1987 הקובעת:

            "פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, לא תשולם אגרה בעד עניינים

כדלהלן:

...

(15) תובנעה בעניין הקניית רכוש לצרכי ציבור לטובת הציבור לפי דין, או לביטול הקניה כאמור."

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

המנוחה, לילי לוין ז"ל, היתה הבעלים של 22 חלקות מקרקעין בתחומי העיר הרצליה. על פי הנטען בכתב התביעה שהוגש על ידי עזבונה חלקות אלה נרכשו מידי המנוחה על ידי העירייה, בעקבות מצג שהציגה האחרונה, לפיו ייעודן של החלקות אמור להשתנות לצרכי ציבור והן צפויות להיות מופקעות על יסוד הסמכות המוקנית לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה בסעיף 189 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965.

עוד נטען בכתב התביעה כי בתכנית האב של הרצליה משנת 1974 נכללו החלקות נשוא ההתקשרות בשטח אשר יועד להקמתו על פארק עירוני.

על מנת להוציא את התוכנית אל הפועל יזמו העירייה והוועדה המקומית בשנת 1984 הכנתה של תכנית בנין עיר מספר הר/1704.

בסעיף 14 לתקנון התכנית נקבע כי התוכנית תבוצע תוך 15 שנים מיום אישורה והפקעת השטחים הציבורית תוך 10 שנים.

בישיבה שקיימה הוועדה המקומית בתאריכים 18.9.04 ו-18.3.05 הוחלט להמליץ על הפקדת התכנית ועל שינוי ייעוד המקרקעין.

על רקע כוונותיהן התכנוניות של המערערת והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נחתם בין המנוחה לעירייה בתאריך 25.9.86 חוזה למכירת החלקות תמורת 220,000 דולר. אלא שבניגוד למצגים שהוצגו למנוחה שונה ייעודן של החלקות לייעוד מסחרי והן נמכרו ברווח מפליג.

עתה תובע עזבונה של המנוחה ביטולו של ההסכם הנ"ל.

השאלה העומדת בפני לדיון מצטמצמת לנקודה אחת בלבד האם מכירה בשל מצג שווא, שהוצג על ידי הרשות המקומית לפיו השטח מיועד להפקעה עונה להגדרת "תובענה בעניין הקניית רכוש לצרכי ציבור לטובת הציבור לפי דין, או לביטול הקנייה כאמור."

בבקשת המשיב לפטור מאגרה נטען כי התובענה עניינה ביטול הקנייה של רכוש לצרכי ציבור לפי דין וכי מקרקעיה של המנוחה נלקחו ממנה מכוח הדין כנגד רצונה לצרכי ציבור ובתביעה דנן מתבקש בית המשפט להורות על החזרתם לתובע.

הצגה זו של עילת התביעה חוטאת לעובדות; ולמרות נסיונו של ב"כ המשיב לפרט בהרחבה את כל הדיונים שהתקיימו בעניינה של תכנית הר/1704 לא מצאתי הפניה להחלטה המאשרת את התכנית אלא רק לדיונים הכוללים המלצה להפקדת התוכנית.

המלומד אריה קמר בספרו דיני הפקעות מקרקעין (מהדורה שישית התשס"א 2001) בעמ' 225 (בהערת שוליים 83) מתייחס לסוגיה זו באומרו:

"הסעיף (195(2) לחוק התכנון והבניה - ש.ד.) חל ברכישה של מקרקעין על פי תכנית שהיתה בתוקף במועד הרכישה, ולא על רכישה שנעשתה קודם למתן התוקף לתוכנית."

קביעה זו נסמכת על ההלכה שנפסקה בע"א 31/79 חברה לשיכון עממי בע"מ ואח' נ' עיריית רמת-גן ואח' פ"ד לה(3) 295, 299: