פסק-דין בתיק עא 1021/07

            כב' השופטת ש.דברת

1.               בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בימ"ש השלום באשקלון כב' השופט ד.חסדאי, מיום 25.12.06 בת.א. 72/03 בו חייב המערערים בתשלום סך של 110,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 07.02.03 ועד התשלום בפועל, בתשלום 60% מאגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 9,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הערעור שכנגד מופנה לקביעה, שהפרשי הצמדה וריבית יחושבו מיום 07.02.03 ולא מיום 16.08.96.

העובדות הרלוונטיות לענינינו הן כדלקמן:

2.               למערער 1 חנות בגודל של 36 מ"ר בקניון חוצות באשקלון וזכות בלעדית בקניון למכירת מוצרי ספורט (להלן- "החנות").

לראשונה הושכרה חנות זו למר ליכטר מרדכי. ביום 29.02.96 נחתם הסכם בין ליכטר למשיב 1 בו העביר ליכטר זכויותיו בעסק של מכירת נעליים ודברי ספורט למשיב 1. העסק התנהל בשני מקומות, ברח' הרצל 31 באשקלון (שאינו רלוונטי לענינינו) והחנות בקניון חוצות, נשוא הערעור. עבור השימוש בשם המסחרי "ענקי הספורט" והמוניטין שילם המשיב 1 לליכטר סך של 110,000 ש"ח.

בהסכם גם נקבע כי על המשיב 1 לחתום על הסכם שכירות כדי להמשיך ולנהל העסק בחנות (נספח ב' לתצהירו של המשיב 1).

3.               בעקבות הסכם זה נחתם ביום 25.08.96 הסכם שכירות בין המערער 1 לבין המשיבה 3 (נספח א' לתצהירו של המשיב 1).

תקופת השכירות נקבעה לשנתיים מיום 01.09.96 ועד ליום 31.08.98. למשיבה 3 ניתנה האופציה להאריך את תקופת השכירות ב-6 שנים נוספות עד ליום 31.08.2004, כל פעם בשנתיים, כשההודעה על כך תמסר לפחות 60 יום לפני גמר תקופת השכירות.

תמורת קבלת הזכות הבלעדית לנהל חנות ספורט במושכר שילמה המשיבה 3 למערער 1 סך של 55,000 ש"ח.

4.               בעקבות פניית המשיב 1 למערער 2, הוסכם ביום 10.08.02 לסיים את תקופת השכירות ביום 30.10.02, עקב ירידה במחזור הכספי, הפסדי החנות ומפאת חוסר יכולתם של המשיבים לשאת בהוצאות השוטפות ותשלום דמי שכירות, בתנאי שלא תפתח במקום חנות ספורט. היה ותפתח במקום חנות ספורט, יוחזר המוניטין ששולם לליכטר עבור החנות בסך 110,000 ש"ח כשהוא "צמוד לחוזה" (נספח ג' לתצהירו של המשיב 1).

עם פינוי החנות ע"י המשיבים, הושכרה החנות ל"זברה מחסני אופנה לכל המשפחה" (להלן - "זברה").

5.               התביעה מקורה בטענת המשיבים כי במקום נפתחה חנות ספורט, בה נמכרים בגדי ונעלי ספורט. ביהמ"ש קבע כי ההסכם מקורו ברצון הצדדים לשמר את המוניטין והבלעדיות למשך שנה, לאור התשלומים ששולמו ע"י המשיבים לליכטר ולמערער. הוסיף וקבע ביהמ"ש כי "קשה לאתר" למה התכוונו והסכימו הצדדים בשימושם במונח חנות ספורט כי איש מהצדדים לא עמד בנטל להסביר מונח זה (סעיף 38 לפסה"ד).

עם זאת קבע ביהמ"ש כי כיוון שהצדדים, כאמור, רצו לשמר את הבלעדיות יש להשתחרר מהמינוח המילולי והדווקני הצר של "חנות ספורט" ויש ליתן להסכם :"... פירוש הולם המשקף אומד דעת של צדדים הוגנים, ולתכלית שראוי שתהא לצדדים סבירים להסכם..." (סעיף 45 לפסה"ד). מכאן הגיע ביהמ"ש למסקנה כי המערערים הפרו את ההסכם משאיפשרו לזברה לפתוח בחנות מחלקת ספורט. על קביעה זו הוגש ערעור המערערים.

בהמשך קבע ביהמ"ש כי לא מדובר בחוב כספי, כטענת המשיבים, אלא בפיצוי מוסכם, והעמיד הפיצוי על סך של 110,000 ש"ח ממועד ההפרה ולא על סך של 189,055 ש"ח ממועד חתימת ההסכם המקורי, 16.08.1996, כטענת המשיבים, מכאן הערעור שכנגד.

טענות המערערים

6.               אמת המידה לפרשנות ההסכם היא אומד דעתם של הצדדים הטומן בחובו את האינטרס שביקשו הצדדים להגשים. אין חולק שהכוונה היתה להגן על המוניטין של המשיבים אלא שמוניטין זה או כל אינטרס אחר של המשיבים לא נפגע שכן הם העבירו את שם העסק למקום אחר. המשיבים לא הוכיחו כי נגרם נזק לעסקיהם כתוצאה מהשכרת חנות המערערים לזברה, משכך לא היה מקום להיזקק לתכלית האובייקטיבית של משמעות "חנות ספורט" אלא לדחות התביעה.

ביהמ"ש, בבואו לבדוק התכלית האובייקטיבית של ההסכם, טעה משקבע כי החנות שהושכרה לזברה היא חנות ספורט. ביהמ"ש, אף כי קבע כי חוזה מסחרי יש לפרש באופן שיגשים את תכליתו האובייקטיבית של ההגיון העסקי, קביעותיו אינן עומדות במבחן ההגיון העסקי כיוון שחנות זברה היתה קיימת זה מכבר וכל שהתווסף אליה זה שטח החנות של המערער ואיש אינו רואה בחנות זברה חנות ספורט.

לאחר שהחנות הושכרה נאטמו כל הפתחים והכניסה המקוריים של החנות והכניסה לחנות היא מתוך הכניסה הראשית של חנות זברה, אשר בלעה את חנות המערערים וממשיכה למכור אותם מוצרים שמכרה בעבר.

חנות ספורט היא חנות המוכרת ציוד ספורט ולא חנות שמוכרת רק נעלי ספורט ובגדי ספורט אין לראות בחנות שהיא רשת אופנה לכל המשפחה, אשר אף מוכרת נעלי ובגדי ספורט, "חנות ספורט" אליה התכוונו הצדדים.

עוד מתרעמים המערערים שביהמ"ש, עת ערך תשריט של החנות, התעלם מכלל החנות וחלונות הראווה שלה, שאינם מצביעים על היותה חנות ספורט.