פסק-דין בתיק עא 1015/07

מבוא

1.        

א.         לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת גרבי מיום 28.03.07 בבש"א 4795/04, בה ניתנה למערער רשות להתגונן בת.א. 701261/04 (להלן, "התביעה") אך הותנתה הרשות בהפקדת 50,000 ש"ח. התביעה נשוא ת.א. 701261/04 בסך 588,700 ש"ח בערכים ליום הגשתה ככל שהיא נוגעת למערער מבוססת על חתימתו על גבי כתב הערבות מיום 09.04.98, שהוא כתב ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום לכל חובותיה של ח.מ.מ. שיווק מזון בע"מ (שיווק עטון חיים בע"מ) נספח ד' לכתב התביעה (להלן, "כתב הערבות"). בערעורו טען מר עטון, שלא היה מקום לקבוע תנאי כלשהו לרשות להתגונן, אשר ניתנה לו, וגם (באופן חילופי, לפי מהות הטענה), שסכום הערבות, אשר נצטווה להפקיד הוא בלתי סביר.

ב.         טענת הגנתו של המערער בתביעה, עליה נסמך ערעורו זה, היא, שהחתימה, המתיימרת להיות חתימתו על גבי כתב הערבות מזוייפת.

החלטת כב' הרשמת גרבי

2.         לאחר שמיעת חקירתו של המערער דנן בחקירה נגדית הגיעה כב' הרשמת גרבי לכלל המסקנה, שמר עטון בתצהירו, התומך בבקשתו רשות להתגונן, העלה מספר אפשרויות  לענין היות החתימה על כתב הערבות מזויפת, באופן, שלא העלה המערער דנן גירסה ברורה, אחידה ומפורטת לענין הזיוף. הרשמת הנכבדה הצביעה על סתירות בתצהירו של המערער דנן, שהונח לפניה, ועל גירסה חדשה, אשר העלה המערער דנן בחקירתו הנגדית בפניה, שאף היא פגעה בטענת הזיוף [לעניין החובה להציג גירסה ברורה ללא סתירות פנימיות, כדי לזכות ברשות להתגונן ראה: ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ, ואח' נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז (2) 133, 139-140]. במצב זה שקלה הרשמת הנכבדה, אם יש מקום לדחות את הגנתו של מר עטון ומצאה לנכון ליתן לו רשות להגן, אך זאת תוך התניית הרשות בהפקדת ערבות בנקאית או מזומנים בסך 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

            להלן מובאות מהחלטתה הנ"ל של כב' הרשמת גרבי:

"24.      בתצהירו של המבקש (בבקשת הרשות להתגונן - ג'ט"ל),  נקט המבקש במספר אפשרויות ביחס לחתימתו על כתב הערבות, כאשר אלה עוררו קושי ללמוד על גרסתו הברורה לענין זה.

בסעיף 10 לתצהירו טען (ההדגשות אינן במקור - א.ג.)

"...ועל כן לא נראה כי חתמתי על ערבות כלשהי".

בהמשכו של סעיף 10 לתצהירו טען: "...כך שלא חתמתי על הערבות ו/או המסמכים הנוספים".

בסעיף 11 לתצהירו טען:

" קרוב לוודאי שהחתימה על כתב הערבות אינה חתימתי..."

עוד קבעה כב' הרשמת גרבי:

"25.      הציפייה הסבירה מאדם היא שיידע לומר בוודאות האם חתימה כלשהי הינה חתימתו אם לאו...

            הצהרותיו של המבקש בתצהירו אינן מקימות גרסה אחת ברורה ואחידה לעינין החתימה על כתב הערבות.

26.        באותו סעיף ממש (סעיף 10 לתצהיר) נוקט המבקש בשתי אפשרויות לזיהוי החתימה, האחת פוזיטיבית כי לא הוא חתם על כתב הערבות, והשנייה בגדר השערה כי לא נראה לו כי חתם על כתב הערבות.

27.        בחקירתו הנגדית... הציג המבקש גרסה נוספת שלא באה  לידי ביטוי מפורש בבקשתו - אפשרות זיוף חתימתו על ידי בנו. בעמ' 1 לפרוטוקול בשורה 9 העיד המבקש:

            "יכול להיות שהבן שלי זייף את החתימה שלי".

ואולם אף אפשרות זו שהציג המבקש איננה יכולה לעמוד לנוכח המשך