פסק-דין בתיק עא 002031/01

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב  ( כב' השופט דן מור) בת.א 20647/99 מיום 15/4/01.

בפסק הדין נתקבלה תביעת המשיבים לחייב את המערער להשיב כספים שמשך מאת המשיבים.

המשיבים הם בעלים של מלון באילת, חברת ניהול המנהלת קבוצת מלונות, ביניהם מלונה של המשיבה 1, וחברת ביטוח אשר שיפתה את שתי המשיבות הראשונות בהתאם לפוליסת ביטוח שהיתה להם כנגד סיכוני גניבה או מעילה.

המערער קיבל לחשבונו כספים בדרכים הבאות:

א.      באמצעות פדיון ימי חופשה, עדכון מיידי של צבירת ימי החופשה, פדיון חוזר ימי החופשה חודש לאחר מכן וחוזר חלילה - כך במשך מספר חודשים.

ב.      באמצעות מערכת סליקה בנקאית, כביכול על שם עובדת זרה שהפסיקה את עבודתה אצל המשיבות - אך למעשה לחשבונו הפרטי של המערער ולשימושו האישי.

ג.        באמצעות פדיון כספי פיצויים מפוליסת ביטוח חיים, על אף  שבפועל המערער לא פוטר ולא התפטר מעבודתו.

המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה אם קבלת הכספים נעשתה תוך מרמה והפרת האמון שנתנו המשיבות במערער או בהסכמת המשיבות ובידיעתן שזו גירסתו של המערער.

השופט הנכבד סקר אחת לאחת את הראיות שבאו לפניו ואת התרשמותו מהעדים, ודחה את גירסת המערער במלואה.

על המערער מוטל היה הנטל להוכיח את גירסתו כי הכספים נתקבלו אצלו בהסכמה, וזאת בהתאם לכלל הראייתי של "הודאה והדחה".

אין חולק כי הכספים הועברו לחשבונו של המערער בדרך לא דרך, שעוררה תימהון אצל בית המשפט וכל גירסאותיו כאמור, נדחו מחוסר אמינות לעומת עדויות עדי המשיבים.

עיינו בהודעת הערעור ועיקרי הטיעון על נספחיהם, ואנו סבורים כי דין הערעור להידחות.

במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית, ואין אנו נדרשים להציג פסק-דין משלנו, העונה על מכלול השאלות שהתעוררו, לצד פסק-דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין ( ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן פ"ד מב(3) 679,680 ; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג, עמ' 523).  

זאת ועוד - ההלכה היא שהבקורת של בית משפט שלערעור על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית מצומצמת ביותר, והיא מצומצמת עוד יותר לגבי ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית על יסוד התרשמות ישירה מן העדים. להוציא חריגים, כדי שערכאת ערעור תתערב בעובדות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, צריך שהטעות של הערכאה הדיונית תהיה מהותית ובולטת עד כדי שתבטל את העדיפות המוקנית לערכאה זאת כתוצאה מהתרשמות ישירה מן העדים (ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מ " י פ"ד נד(4) 632). רק לעתים רחוקות תתערב ערכאת הערעורים בממצאים עובדתיים אשר נקבעו בבית-המשפט קמא, אשר שמע את העדויות והתרשם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית ממהימנותם של העדים (ע"א 5118/92 חב' אלטריפי נ' סלאיימה פ"ד נ(5)  407).

ועוד מצינו כי : " כעיקרון לא בנקל יתערב בית משפט זה בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא כאשר אלה מושתתים על חומר ראיות שאומץ על ידי הערכאה הראשונה". (ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר פ"ד נא(4) 687) וכי: " לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות במימצאי עובדה תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון מקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של ענין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם ... ביחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית משפט קמא לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות, אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה ככל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו - דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק-הדין..." (ע"א 640/ 85 קופר נ' איגוד המוסכים בישראל פ"ד מד(1) 594, 598). כוחן של קביעות אלה יפה לענייננו.

אשר על כן הערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות המשיבים ובשכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח, + מע"מ ריבית הפרשי הצמדה.

הערבות תועבר למשיבים ע ל חשבון ההוצאות.

ניתנה היום כ"א באייר, תשס"ה (30 במאי 2005) בהעדר הצדדים.

יהושע גרוס, אב"ד                       אסתר קובו, שופטת            מיכל רובינשטיין, שופטת