פסק-דין בתיק ע.פ. 7472/05

הנשיא י.פלפל:

1.         המשיב, הורשע, על סמך הודאתו בביצוע עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בבית משפט השלום בקרית גת על פי פסק דין של כב' השופטת ש.נצר בת.פ. 446/05 מיום 1/11/05.

2.                  כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום הוגש נגד המשיב ואדם נוסף.

עפ"י האמור בכתב האישום, המתוקן בשנית, הודה המשיב בעובדות שפורטו בפרק א'' סעיפים 1,2,3,4, ו-9  והורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בית משפט קמא גזר על המשיב שנת מאסר בפועל, הפעיל מאסר מותנה של שנתיים - שישה חודשים הופעלו באופן חופף והייתרה באופן מצטבר, כך שסך הכל על המשיב לרצות 30 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הטיל על המשיב שנת מאסר על תנאי ו 10,000 ש"ח פיצוי למתלונן.

ערעור זה מופנה כנגד קולת העונש.

3.         מהעובדות שהמשיב הודה בהן מסתבר כי בתאריך 14/8/04, סמוך לשעה 22.30 נסעו הוא המשיב ואחיו ויטלי מחטקוב במכוניתו של ויטלי על כביש 40.

            כ-10 ק"מ אחרי צומת בית קמה מכיוון דרום לצפון, ויטלי נהג בדרך נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם בכך שעקף את מכוניתו של אדם בשם דוד מגירה, להלן "המתלונן" מצד ימין, האט את מהירות נסיעתו, עד כדי עצירה מוחלטת וגרם למגירה לעצור וכך גם לכלי רכב נוספים שנעו בכביש המהיר. המשיב וויטלי ירדו מהמכונית. המשיב הגיע למכוניתו של המתלונן,חבט במתלונן חבלה חמורה שלא כדין, בכך שאחז בבגדיו קירבו אליו ונשך אותו באפו וטילטל את אפו לכמה שניות קדימה ואחורה. כתוצאה מהתקיפה נתלשה חתיכה מאפו של המתלונן ולאחר מכן נמצאה כשהיא זרוקה על הכביש.

            המתלונן נזקק לניתוח ולהשתלה של החלק החסר באפו ואושפז בבית חולים.

            בתאריך 1/10/04 עזב המשיב את גבולות הארץ וחזר ארצה ביום 8/3/05.

4.         עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של המשיב (ת/4), מלמד שלחובתו מספר הרשעות קודמות, הרשעתו הראשונה היא ממאי 96' עת נידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין עבירות לפי סעיפים 334+335, 191 לחוק העונשין ועבירות של הונאה בכרטיס חיוב וגניבת כרטיס חיוב.

הרשעתו השניה היא מדצמבר 99', שוב, בגין עבירות לפי סעיפים 335 (א)(2)+335(א)(1) ו-333 ובגין העבירות הללו, נידון לארבע שנות מאסר לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.

5.         המתלונן העיד כעד תביעה לענין העונש וסיפר בעדותו כי בעקבות הארוע, נתלש לו חלק מן האף, הוא מצא את פיסת הבשר על הכביש, הרים אותה ונסע לבית החולים. משהגיע לביה"ח לא היה שם רופא כדי שיטפל בו, לבסוף נמצא רופא והיתה התלבטות מה לעשות עם פיסת הבשר שנמצאה על הכביש והוחלט להשתיל אותה.

לדברי המתלונן לא כל השתל נקלט "חלק נקלט וחלק לא" והוא סבל מזיהום.

בית המשפט קמא שבחן את המתלונן התרשם "מקיומה של מתיחה של העור על פני האף, כמו כן הנחיר השמאלי התרחב בצורה משמעותית. כמו כן בימ"ש ראה לפניו כי קיימת סטיה של מחיצת האף לכיוון ימין".

המתלונן סיפר כי כשהוא סותם נחיר אחד, הוא מתקשה לנשום דרך הנחיר האחר. כמו כן, פעולות הנשימה שלו כרוכה בקולות שנוצרים כתוצאה מכך.

            עוד סיפר המתלונן בעדותו, שנבצר ממנו, בגלל הפציעה,לגשת למבחנים שהיה צריך לעבור בהיותו סטודנט וזה גרם לו להפסיד שנת לימודים.

על קורס מסוים הוא היה צריך לחזור ובנוסף עליו "לחזור על שנה שניה".

בגלל מראהו המתלונן לא חש בנוח וקשה לו להראות היום בין אנשים והוא נאלץ להתפטר מעבודתו ולתור אחרי עבודה אחרת.

המתלונן סיפר כי הפציעה פגעה בו הן מבחינת התעסוקה, הן מבחינת הלימודים והן במגע שלו עם אנשים זרים ולדבריו: "כל מי שחושב שאתה מעורב בסוג כזה של ארוע, "מתייק" אותך בצורה מסוימת".