פסק-דין בתיק ע.פ. 2419/07

1.         בפנינו ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב בבית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ. ארגמן)  (להלן:"בימ"ש קמא"). המשיב הורשע על פי הודאתו בשני אישומים. בראשון, בהגשת 27 דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ במטרה להשתמט מתשלום מס בסך 3,020,925 ש"ח ובשני, בהוצאת 46 חשבוניות מס מבלי שהיה זכאי לעשות כן כשהמס בגינן 907,335 ש"ח, בית משפט קמא גזר על המשיב שמונה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 150,000 ש"ח שישולם ב-30 תשלומים של 5,000 ש"ח כל אחד. 

            על המשיבה הוטל קנס בסך 50,000 ש"ח, כאשר בית משפט קמא היה מודע לכך שאין כל סיכוי לגבותם בהיות המשיבה חסרת כל.

            הערעור שבפנינו מופנה לכן רק כנגד העונשים שהוטלו על המשיב.

2.         דומה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שהעונש שהוטל חורג בקולתו הן לגבי תקופת המאסר והן לגבי גובה הקנס וזאת נוכח ריבוי העבירות וסכום המס שהועלם כאמור בכתב האישום המתוקן.

            הקנס כפי שהוטל, לעומת סכום המס שהועלם, וגם המאסר הקצר הופכים את המשיב לחוטא נשכר והדבר משדר מסר לעברייני מס בכח שכדאי וכדאי לשלוח יד לקופה הציבורית.

3.         היה בדעתנו לכן להחמיר את העונשים שהוטלו, החמרה ניכרת מאד כעתירת ב"כ המערערת בטיעונו לפנינו, אלא שלאחר הקשבה לטיעונו של הסניגור ועיון בתיק של בימ"ש קמא, אנו סבורים כי אמנם אין מנוס מקבלת הערעור והחמרת העונשים, אך זאת רק במידה מתונה כפי שיוסבר להלן.

4.         נציין כי הדיון בעניינו של המערער בבית משפט קמא התקיים תחילה בפני כב' סגן הנשיא, השופט א. מגן ז"ל, בפניו טען הסניגור את שהוא טען גם בפנינו שהסחורה בגינה נטענה העלמת המס יובאה ארצה ע"י אנשים שרימו את המשיב.

לטענת המשיב, אנשים אלו שילמו את המע"מ בעת שחרור הסחורות (הם הרי לא יכלו לשחרר את הסחורות בלי לשלם את המע"מ) אך הם לא נתנו לו את החשבוניות.

עוד טען המשיב כי:

"הם סחטו אותי והכריחו אותי להוציא חשבוניות בלי לקבל את החשבוניות שלהם הם איימו על חיי שני ילדי בצבא....".

ובאשר לאישום השני טען המשיב כי הבעלים של החברה שבשמה המשיב הוציא את החשבוניות לגביהן נטען שהוא לא היה רשאי להוציאן, היה צריך להעביר את החברה אליו אך הוא נסע לאוסטרליה.

            הוא אמנם הוציא את החשבוניות כנטען בכתב האישום:

"אבל נתתי כנגדן למע"מ חשבוניות נגדיות".

5.         השופט מגן ז"ל דחה את הדיון כדי לאפשר למשיב להוכיח את אמיתות טיעונו בפני שלטונות המס ובדיון שהתקיים בפניו ביום 8.11.06, אמר הסניגור כי בעוד שעל יסוד החומר שהיה ברשותו, מס הכנסה הכיר בכך שהרווח של מרשו היה 2,5% בלבד, דחו שלטונות מע"מ את דבריו ללא הנמקה.

            תגובת ב"כ המאשימה באותו דיון היתה:

                                    "אין ביכולתנו להכיר בתשומות ללא החשבוניות".

כשהכוונה לאותן חשבוניות שלדברי המשיב, משחררי הסחורה מהמכס לא נתנו לו.

            על כך כתב כב' השופט מגן ז"ל בהחלטתו מאותו יום:

"קשה לי לקבל ששתי זרועות מס של אותה מדינה אינן מצליחות להגיע לתמימות דעים התמיהה גדלה שבעתיים לאור העובדה ששתי הרשויות האלה כבר אוחדו לגוף אחד".