פסק-דין בתיק ע 61/06

ההגנה מערערת על חומרת עונש המאסר בפועל שהושת על המערער, טור' נתנאל גרשון. המערער הורשע בבית הדין הצבאי המחוזי מ"ש מז"י, על-פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השרות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. בית הדין הטיל על המערער תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו.

בית הדין קמא ציין בגזר-דינו, בין היתר, כי מדובר בהיעדרות ממושכת בת 570 ימים, שהסתיימה במעצרו של המערער, תוך שהוסיף כי על-פי עדויותיהם של המערער ושל עד ההגנה חיים פינטו, המערער התייצב בבס"כ 394 כחודש וחצי-חודשיים לאחר תחילת ההיעדרות, אך הוא התבקש להתייצב ביחידתו, ובמקום זאת המשיך את ההיעדרות, עד למעצרו (כאמור בתום 570 ימים). בית הדין הזכיר בגזר-דינו גם כי המערער השתלם במשך תשעה חודשים במסגרת העתודה הטכנולוגית, וכי ביום שבו חזר לשירות חובה, הוא נשפט למחבוש לאחר שהורשע בדין משמעתי בגין סירוב פקודה, וכן כי הורחק משמעתית מקורס מקצועי שבו שובץ. כמו-כן, עמד בית הדין על מצבו המשפחתי הקשה של המערער, אשר לפני כשלוש שנים עזב את בית הוריו "עקב ריבים בנושא דת", וכיום הוא מפרנס עצמו ולו חובות כספיים רבים.

לאחרונה פוטר המערער משירות ביטחון בגין אי-התאמה, על-פי המלצת ראש מערך גחל"ת, שבה צוין כי: "למרות שמדובר בכליאה ראשונה ובתקופת שירות קצרה, לאור המצב הכלכלי והמשפחתי הקשה של החייל, קשיי התפקוד במערכת הצבאית ובמסגרת הבית ספרית, ימי התב"ן הרבים מאוד (842), חוסר המוטיבציה להמשך שירות והמלצת רמ"ד אבחון והתערבות, מומלץ לפטור את החייל משירות צבאי".

בא-כוחו המלומד של המערער עתר בפנינו להפחית באופן משמעותי את תקופת המאסר בפועל. לטענת הסניגור, העונש שהושת על המערער סוטה מרמת הענישה הנוהגת, באופן המצדיק את הקלתו המשמעותית. לטעמו של הסניגור, בית הדין המחוזי לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות המקלות הרבות, ובהן התייצבותו של המערער מרצונו לאחר כחודש וחצי, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, והמצוקה שאליה נקלע בעקבות ההלוואות שנטל מ"השוק האפור", עד כי "לא נותרה בידו כל ברירה אחרת" אלא להיעדר מהשירות, כלשון הסניגור.

מנגד, לדעת בא-כוחה המלומד של התביעה הצבאית, אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער, בהיותו עונש ראוי.

דין הערעור להידחות. מדובר בהיעדרות ממושכת מצד מי ששירותו נדחה במסגרת העתודה הטכנולוגית; המערער החל בהיעדרותו פחות מחודשיים מיום גיוסו ופחות מחודש מאז שוחרר מעונש מחבוש שהוטל עליו בדין משמעתי; המערער לא עשה כל ניסיון ממשי לשרת ולא שירת שירות של ממש, עד אשר פוטר בגין אי-התאמה, בין היתר בעקבות תקופת התב"ן הארוכה שצבר וחוסר המוטיבציה שלו לשירות. עוד יצוין כי אמנם למערער בעיות משפחתיות וכלכליות קשות, אולם גורמי הת"ש החלו בבדיקת עניינו של המערער והוא לא המתין פרק זמן סביר לסיום הבדיקה.

למעשה, בית הדין המחוזי שקל כיאות את מכלול הנסיבות והשיקולים לחומרא ולקולא, ובהן כל הנסיבות המקלות שאותן פירט הסניגור, והעונש שהושת על המערער עולה בקנה אחד עם רמת הענישה המקובלת והראויה, ועל כן אין מקום להתערב בו. 

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן והודע היום, ג' סיוון תשס"ו ‏,  30 מאי 2006‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית      דורפמן

תאריך: ______________________                                          ק.          בית            הדין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: