פסק דין בתיק ע 35/11

בלמ"ס

ערעור (תעבורה) 35/11

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם אבי לוי - שופט

בעניין:

התובע הצבאי הראשי -המערער (ע"י ב"כ, סרן לירן קליין)

נ ג ד

רס"ן שלומי דרעי -המשיב (ע"י ב"כ, סרן רגינה רודלסון)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המרכז שניתן בתיק מרכז (תעבורה) 39/11 (סא"ל שלמה נחשון - שופט) בתאריך 9/6/2011. הערעור (קולת העונש) נדחה.

פ ס ק - ד י ן

רס"ן שלומי דרעי, המשיב בערעור זה, עמד לדין לפני בית-הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוט המרכז בגין עברה של נהיגה במהירות העולה על המותר  ב-39 קמ"ש, עברה אשר בוצעה בחודש אפריל 2010. יוער, כבר בשלב זה, כי כתב האישום הוגש ביום 31/3/2011, בשיהוי משמעותי, דהיינו כשנה לאחר קרות האירוע.

המשיב הודה באשמה בפני בית-הדין המחוזי, ציין כי רישיון הנהיגה הצבאי שלו הותלה מנהלית למשך עשרה ימים על ידי המשטרה הצבאית, ואחר כך למשך 20 ימים נוספים על ידי מפקד הפיקוד. המשיב ציין גם, כי הוא נוהג מזה שנים ארוכות ומשרת כמפקד פלוגה במחנה "בקעות". עוד ציין המשיב בפני הערכאה הראשונה, כי אשתו מצויה בשלבים מתקדמים מאוד בהריונה. יוער, שבינתיים ילדה אשתו והוא אב לשלושה.

בית-הדין קמא הנכבד התחשב בעברו של המשיב ובנסיבות העברה מצא להטיל עליו קנס בסך 500 ש"ח וכן שלושה חודשי פסילת רישיונות על תנאי, למשך שנתיים.

התביעה הצבאית לא השלימה עם קולת העונש ועתרה להחמרתו, על ידי הוספת רכיב של פסילת רישיונות נהיגה לריצוי בפועל לתקופה ממושכת ומשמעותית. התביעה ציינה במסגרת ערעורה, שהמשיב נהג במהירות הסוטה מהמהירות המותרת באורח ניכר וכי לא היה מקום להתחשבות כה מופלגת בנסיבות האישיות. התביעה ציינה, כי ההלכה הפסוקה מחייבת הטלת פסילה בפועל בכגון דא והימנעות בית-הדין מעשות כן, חורגת מהלכה זו.

הסנגורית המלומדת, סרן רודלסון, עתרה לדחיית הערעור, תוך שהדגישה את הסנקציות המנהליות שננקטו נגד המשיב, את עברו התעבורתי אשר איננו מכביד, את ותקו הרב בנהיגה, את המרחקים הגדולים בין מקומות שירותו לבין ביתו ואת מצבו המשפחתי.

אכן, העונש אשר הוטל על המשיב בערכאה הראשונה נוטה לקולה לעומת העונש הראוי. אכן, אילו ישבתי בעצמי בעניינו של המשיב בערכאה הראשונה, יכול שהייתי מטיל עליו עונש חמור יותר ומוסיף רכיב של תקופה קצרה של פסילת רישיונות נהיגה. עם זאת, בהתחשב בכך שאני דן בדבר כערכאת ערעור, אשר איננה מתערבת בעונש מקום בו הוא סוטה מן הראוי במידה שאיננה ניכרת ובפרט, בהתחשב בכך שרישיונו הצבאי של המשיב הותלה למשך חודש ימים, בנסיבותיו האישיות, בעברו יחסית הנקי ובתפקידו, המחייבו לנוע בדרכים במידה רבה, מצאתי לנכון להימנע מלהתערב בעונש שהוטל על ידי הערכאה הראשונה.

התוצאה היא ש ערעור התביעה נדחה.