פסק-דין בתיק ע 22/04

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז"י שניתן בתיק מז"י/353/03 (סא"ל אהרון משניות - אב"ד; סא"ל אורלי מרקמן - שופטת; סרן ימית ביגאוי - שופטת) בתאריך 28/01/04. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

המערער, סגן ניר קוטף, הורשע בבית הדין המחוזי מ"ש מז"י בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. הושת עליו, בדעת רוב, חודש מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודה צבאית. כמו-כן, הוטלו עליו מאסר מותנה בן חודשיים למשך שנתיים, וקנס כספי בסך 2,500 ש"ח, לתשלום בעשרה שיעורים. שופט המיעוט סבר כי בנסיבות דנן היה מקום להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על המערער.

נסיבות העבירה שבה הורשע המערער פורטו בגזר-הדין של הערכאה קמא:

"בתאריך 19/02/03, חגגו הנאשם וחיילים מיחידתו לרגל סיום מסלול של אחד מצוותי היחידה. החגיגה נערכה במקום פרטי, המכונה "כפר הנוקדים", בסמוך לישוב ערד. מנהלי המקום הנחו את הנאשם וחבריו להימנע מלישון במקום, אך הנאשם וחבריו, עקב הסערה שהתחוללה באזור, בחרו להישאר וללון במקום.

מרבית החיילים בפלוגה פנו לישון בסמוך לאוטובוסים. הנאשם וארבעה מחבריו נותרו ללון בתוך האוהל בו חגגו, בתוך שקי שינה. בעת שהנאשם פנה לישון, הוצב אוהל שומר מטעם היחידה, ברם, האחרון עזב את האוהל לאחר שנוכח לדעת, כי מרבית החיילים פנו לאוטובוסים.

הנאשם נרדם בתוך שק השינה, בסמוך לחבריו, בפינה המרוחקת מפתח האוהל. בעת ששכב לישון, הניח הנאשם את נשקו לצידו, בסמוך לשק השינה. בשעות הבוקר המוקדמות הבחין הנאשם, כי נשקו האישי (M-4) נעלם. הנאשם הודיע על כך מייד למפקדיו ובצוותא פנו לחפש את הנשק.

הנשק לא נמצא עד היום. שוויו מוערך בסך 5,722 ש"ח."

בא-כוחו המלומד של המערער עתר בפנינו לבטל את רכיב המאסר בפועל  ולהסתפק ברכיבי המאסר המותנה והקנס שהושתו על המערער, ולחלופין, כי המערער יחוייב גם בתשלום פיצויים חלקיים על אבדן הנשק. הוא ציין כי המערער, אשר שירת כלוחם וכמפקד בXXXXX XXX ביחידת XXXXX, נטל חלק, בזמן שירותו, בפעילות לחימה קשה ומאומצת, והצטיין בביצוע המשימות שהוטלו עליו, כעולה מחוות הדעת של מפקדיו. המערער סיים את שירותו בתאריך 6/8/03, ולאחרונה הוא השתלב בעבודה במסגרת האזרחית. כתב האישום נגדו הוגש לאחר יותר מחודש ממועד סיום שירותו (בסוף חודש ספטמבר 2003). כן הדגיש הסניגור כי בחודש אוקטובר 2003 שונו הנחיות התביעה הצבאית הראשית, ביחס למדיניות ההעמדה לדין בעבירות של אי-שמירת רכוש צבאי שהוא נשק, כך שלפי ההנחיה החדשה (הנחייה מס' 2.03), "ככלל, הנטייה תהא להורות על העמדה לדין משמעתי... אלא אם מדובר בהתרשלות חמורה מאוד, שהובילה לאובדנו של הנשק" (ההדגשה היא במקור). לגישתו של הסניגור, ההתרשלות של המערער בשמירת הנשק לא היתה, בנסיבות דנן, חמורה מאד; ומכל מקום, לדעתו, יש לראות את התרשלותו של המערער באספקלריה הכוללת - בשים לב גם להסתלקותו של השומר, וכן להתרשלותו של מי שהיה מנהל התרגיל הנדון, שהיה אחראי לקבוע סידורי שמירה במקום, סגן ארז ספיר, אשר כנגדו לא ננקטו צעדים משפטיים כלל.

מנגד, עתרה התובעת הצבאית המלומדת, כי לא נתערב בעונשים שהושתו על המערער על-ידי שופטי הרוב בבית הדין קמא. התובעת אמנם אישרה את דבר השינוי דלעיל בהנחיות התביעה הצבאית הראשית, לעניין מדיניות ההעמדה לדין בגין העבירה הנדונה, וכן אישרה את העובדה כי לא ננקטו צעדים משפטיים כלשהם כנגד סגן ספיר; אולם, אף על פי כן, לדעתה, אין בכך כדי לגרוע מהתרשלותו החמורה של המערער בשמירה על נשקו האישי, ולכן אין הדבר מצדיק, לטעמה, כי נתערב בעונשים שהוטלו על המערער.

אכן, התרשלותו של המערער בשמירה על נשקו האישי היתה חמורה. דא עקא, לצידה של התרשלות זו, היתה לכאורה גם התרשלות מהותית מצד סגן ספיר, אשר הודה בחקירתו, באמרה שמסר באזהרה (ס/6), כי כמנהל התרגיל הנדון, הוא היה אמור להכין תיק אבטחה, לגבי האירוע שביסוד כתב האישום, ובתיק היה צריך לתכנן גם את השמירה בנקודת הלינה; אולם, הדבר נשתכח ממנו, בלחץ הפעילות ובשל עומס המשימות שהיו מוטלות עליו באותה העת. נסיבה מקלה נוספת היא הסתלקותו של השומר מן המאהל בעת שהמערער ישן.

בנסיבות כוללות אלו, בשים לב לשינוי במדיניותה של התביעה בעניין ההעמדה לדין בגין העבירה הנדונה, כמצויין לעיל, ולנוכח העובדה (המוסכמת) לפיה לא ננקטו הליכים משפטיים כלשהם כנגד סגן ספיר, בגין התרשלותו לכאורה וחלקו המהותי באחריות לאבדן הנשק של המערער - החלטנו לקבל את עתירתו החלופית של הסניגור, דהיינו לבטל את עונש המאסר בפועל, ולהוסיף על רכיבי המאסר המותנה והקנס, חיוב בפיצויים לצה"ל בגין אבדן הנשק.

סוף דבר, הערעור מתקבל בזה, באופן שרכיב המאסר בפועל מתבטל; רכיבי המאסר המותנה והקנס הכספי יישארו בעינם, כקביעת הערכאה קמא; כמו-כן, יחוייב המערער בתשלום פיצויים חלקיים לצה"ל, בגין אבדן הנשק, בסך 2,500 ש"ח - שאף הם ישולמו בעשרה שיעורים חודשיים, שווים ורצופים, וזאת החל מתאריך 10/5/04 ואילך.

ניתן והודע היום, כ"ט אדר התשס"ד, 22 מרץ 2004, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

             אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן     חגית       דורפמן

תאריך: ______________________                              ק.          בית            הדין