פסק-דין בתיק ע' 3301/08

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

בפנינו ערעור הסנגוריה נגד חומרת העונש.

המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר הטיעון בכתב אישום מתוקן שכלל שלוש עבירות כדלקמן:

א.      חברות ופעילות בזרוע צבאית של ארגון הפת"ח, גדודי חללי אל אקצא, משנת 2004 ועד מעצרו במחצית שנת 2006. במסגרת זו השתייך המערער לחוליה ששמה לה למטרה לחטוף ולחקור חשודים בשיתוף פעולה.

ב.      שתי עבירות של חטיפה בנסיבות מחמירות. הראשונה בכך שבשנת 2004, יחד עם חברי חולייתו, חטף המערער תושב מקומי. אותו אדם הוסע לואדי ג'וז ושם נחקר תוך כדי מכות. משלא הודה, שוחרר. השנייה, בכך שבחודש פברואר 2006 קשרו חלק מחברי החוליה לחטוף ולחקור את כאמל עדרה (להלן: המנוח). הקושרים, איתם לא נמנה המערער, רקמו תוכנית פעולה ואף ערכו תצפיות. משאותר המנוח בכפר בני נעים הצטרפו המערער וחברים נוספים לחוליה וכלל המעורבים הגיעו לבית בו שהה המנוח כשהם חמושים בשני רובי סער ובאקדח. משהגיעו לבית וניסו לתפוס את המנוח, הביעו יושבי הבית את התנגדותם, דבר שהביא לירי ברגלו של אחד מהם ובבטנו של השני. בשלב זה נכנסו המערער ואחרים לבית, תפסו את המנוח, גררו אותו לרכבם והסיעו אותו לאזור שומם. בשלב זה הורה אחד מחברי החוליה למערער ולשניים נוספים לעזוב את המקום וכך היה. הנותרים חקרו את המנוח תוך הפעלת אלימות, צילמו אותו ולבסוף החליטו לרצוח אותו. המנוח נורה בגבו ובצווארו ומת מפצעיו.

עם תום שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, גזר בימ"ש קמא על המערער שמונה שנות מאסר לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה.

הסנגור טען כי בימ"ש קמא החמיר יתר על המידה עם המערער שחלקו בפרשה היה שולי ביותר. כך מציין הסנגור כי המערער לא הנהיג את החוליה, לא מילא תפקיד משמעותי בחטיפה ואף לא היה מעורב בחקירה ובגרימת המוות. הסנגור הדגיש כי מרשו לא היה חמוש במהלך החטיפה. כן טען הסנגור כי עונשו של המערער אינו מידתי ביחס לעונש שותף אחר בחטיפה, אמג'ד חראחשה (תיק יהודה 2987/06), שהורשע בעבירה נוספת של חטיפה ואף מילא חלק משמעותי יותר בעבירה העיקרית, ונגזר עונשו לעשר שנות מאסר. עוד טען הסנגור כי בא כוחו הקודם של המערער יעץ לו שלא לומר דבר בדברו האחרון, עובדה שמנעה השמעת חרטה מצידו.

התביעה הצבאית מתנגדת לערעור. התובע הדגיש את חומרת מעשיו של המערער, אשר הצטרף לחולייה צבאית ששמה לה למטרה לחטוף חשודים בשיתוף פעולה. התובע סקר את מעשיו של המערער שחומרתם הלכה וגברה עד שהיה מעורב בחטיפה מתוכננת היטב שנעשתה תוך כדי שימוש בנשק ובפציעת שניים נוספים והסתיימה ברצח החטוף. התובע אף ציין כי עונשו של המערער אף ראוי בשים לב לעונשי המאסר שנגזרו בפרשה.

דין ערעור זה להדחות. כפי שהוסבר היטב בגזר דינו של בימ"ש קמא, המערער היה מעורב במספר עבירות חמורות, שהעיקרית שבהן עניינה חטיפה אלימה ביותר. עם זאת, בימ"ש קמא לא התעלם מחלקו של המערער במעשה, ומרמת הענישה שנקבעה בפרשה כאשר הפנה לעניינו של חראחשה הנ"ל. בעניין זה יצוין כי ביהמ"ש לערעורים דחה את ערעורו של אותו שותף תוך שקבע:

" גם בתיק זה עולה תמונה קשה על מי שבחר ליטול לעצמו החירות לפעול באלימות קשה וחמורה כלפי תושבים שכל פשעם היה בכך שנפל עליהם חשדם של המערער וחבר מרעיו כי הם משתפים פעולה עם האויב, מדינת ישראל. המערער חבר לאחרים במסגרת חוליה ששמה לה ליעד להיפרע באלימות עד כדי קטילת חיים של אותם חסרי מזל אשר נפל עליהם החשד כי הינם משתפי פעולה. המערער וחבר מרעיו שהיו חמושים בכלי נשק ואלות לא בחלו בשום אמצעי לבצע את זממם כשדרך פעולתם הייתה חטיפתם של אותם מסכנים, העברתם בכפיה ובאלימות למקומות מבודדים, לשם חקירתם באלימות נוראה שכללה חבלות קשות בגופם תוך כדי ה"חקירה" וזאת כדי למלט מפיהם "הודאה" על "הפשעים הנוראיים" אותם ביצעו."

גם בעניינו המדובר במי שהיה מעורב בשני מעשי חטיפה שבוצעו בנסיבות מחמירות.

גם מהפן של אחידות הענישה נראה שלא נפל פגם בגזר הדין. ביהמ"ש התייחס לעונשו של אמג'ד וקבע אבחנה ראויה בינו לבין עניינו של המערער, כל אחד על פי נסיבותיו הוא.

אשר לעניין הטענה בדבר מתן הזדמנות למערער להביע חרטה בבימ"ש קמא. יצוין כי מפרוטוקול הדיון עולה שבית המשפט אפשר למערער להשמיע דברים וזה בחר להסתפק בדברי סנגורו. אין לנו כל אפשרות לבחון על שום החליט המערער לעשות כן.

אשר על כן יש לקבוע כי העונש שהוטל על ידי בימ"ש קמא ראוי בנסיבות העניין ולדחות את הערעור בהתאם.

השופט אל"ם ד' פרידמן :

אני מסכים.

השופט סא"ל י' כהן :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו.