פסק-דין בתיק ע' 2040/09

השופט אל"ם ד' פרידמן :

1.       המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסכם טיעון בעבירות כדלקמן:

א.      חברות בהתאחדות בלתי מותרת- ארגון "גדודי חללי אל אקצה" וזאת משנת 2002.

ב.      סיוע לגרימת מוות בכוונה, בכך שסייע בעיר שכם לאחרים לגרימת מותו של חייל, וזאת ע"י הטלת בקבוקי תבערה וירי לעבר חיילים, ירי שהסתיים במות החייל ארי וייס ז"ל.

ג.        ניסיון לגרימת מוות בכוונה בכך שהיה שותף עם אחרים, במהלך הירי נשוא פרט האישום הקודם לניסיון לגרום למותו של החייל שי חיים אשר נפצע כתוצאה מהירי.

ד.      שני פרטי אישום של ירי לעבר אדם, פעם אחת לעבר קבוצת חיילי צה"ל, ופעמיים לעבר ג'יפים צבאיים.

ה.      קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה בכך שחבר עם אחרים שתכננו לבצע פיגוע התאבדות. הקבוצה נפגשה מספר פעמים, והנאשם ואחד מחברי הקבוצה מצאו חגורת נפץ אותה מסרו לאחראי על הקבוצה. תכנון פיגוע ההתאבדות לא מומש.

ו.        ארבע עבירות של הנחת פצצה, בכך, שביחד עם אחרים בשלוש הזדמנויות, הניח מטען חבלה במגמה לפגוע בג'יפ צבאי. וכן הנחת מטען חבלה בכניסה לעיר העתיקה בשכם אשר הופעל נגד דחפור צבאי.

ז.       החזקת כלי ירייה ללא היתר בכך שהחזיק ללא היתר באקדח 14.

ח.      סחר בציוד מלחמתי בכך שהחזיק ברשותו רובה קלצ'ניקוב, מקלע 300 רוס"ר 16M.

ט.      סחר בציוד מלחמתי בכך שרכש רובה קלצ'ניקוב במחיר 2,250 דינר ומכר אותו לתושב מחנה אלעין וכן רכש אקדח במחיר של 2,200 דינר אותו העביר לאחר.

2.       המערער ביצע את כל העבירות שצוינו לעיל החל משנת 2002 ועד למועד מעצרו בשנת 2008.

3.       הצדדים הגיעו להסכמה כי התביעה תטען לעונש שלא יעלה על 35 שנות מאסר לריצוי בפועל ואילו ההגנה תטען לעונש שלא יפחת מ-22 שנים.

4.       ביהמ"ש חילק את עבירותיו של המערער לשתי תקופות: הראשונה בשנת 2002 כשהנאשם היה בן 16 וחצי בה החל את חברותו בארגון "גדודי חללי אל אקצא" ובמסגרת זו סייע לאחרים בגרימת מותו של החייל ארי וייס ז"ל ובפציעת חייל צה"ל שי חיים, וכן נטל חלק באותה העת בירי לעבר ג'יפים צבאיים. התקופה השנייה משנת 2006 עד סוף 2007, במהלכה ביצע המערער פעילות חבלנית ענפה שכללה הנחת מטעני חבלה, ירי לעבר כלי רכב צבאיים, החזקה וסחר באמצעי לחימה וכן תכנון להוצאת פיגוע התאבדות אל הפועל.

5.       ביהמ"ש קמא היה ער לעובדה כי בשנת 2005 נפצע המערער כתוצאה מירי והוא נזקק לטיפול רפואי ולהתערבות כירורגית.

6.       ביהמ"ש התחשב כי בנושא גרימת מותו של החייל ארי וייס ז"ל ופציעת החייל שי חיים, יש לשקול את גילו הצעיר של המערער וכן את חלקו הלא מרכזי בעבירות אלה.

7.       ביהמ"ש קמא גזר על המערער 27 שנות מאסר לריצוי בפועל ו-3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים.

8.       המערער טען בפנינו כי אביו נפטר מסרטן לאחר שחלה במשך זמן רב וכי אמו הינה אישה מבוגרת, וכן חזר על טענותיו כפי שהועלו בפני בימ"ש קמא.

9.       התובע הצבאי, טען כי ביהמ"ש קמא נטה חסד למערער ואיזן בין טענות המערער ובין עתירת התביעה.