פסק-דין בתיק ע' 1909/07

השופט אל"ם י' לירז :

בעקבות הסדר טיעון בין הצדדים, הורשע המערער בשלוש עבירות:

א.      חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שהחל מחודש מרץ 2005 ועד ליום מעצרו היה המערער חבר בארגון החמא"ס.

ב.      זריקת חפץ מבעיר, בכך שבחודש מרץ 2005, במספר הזדמנויות, יידה המערער, יחד עם אחרים, בקבוקי תבערה לעבר אוטובוס אגד, רכב צבאי וכלי רכב נוספים.

ג.        זריקת פצצה, בכך שבמחצית שנת 2004 יידה המערער יחד עם אחרים מטען צינור לעבר אוטובוס ישראלי שנסע בכביש אל ערוב.

בהסדר הטיעון שהושג בבית משפט קמא נקבע,  כי על המערער יושת עונש של 26 חודשי מאסר של לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ש"ח. בימ"ש קמא דחה את הסדר הטיעון וגזר תחת זאת על המערער 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו ו-24 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 5 שנים מיום שחרורו לא יעבור המערער על העבירה שבה הורשע בתיק זה או כל עבירה לפי תקנות 58 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום - 1945). בימ"ש קמא המלומד נימק את פסק דינו בכך שהתביעה הצבאית לא נתנה את דעתה לרמת הענישה ולחומרה היתרה שנקבעה ע"י ביהמ"ש הצבאי לערעורים לעבירת זריקת בקבוקי תבערה ומטענים לעבר אוטובוסים.

על גזר דינו של בימ"ש קמא הוגש ערעור זה ע"י המערער וב"כ התובע הצבאי הודיע, כי התביעה הצבאית מצטרפת לעתיר המערער  לקבל את הסדר הטיעון שהושג בבימ"ש קמא.

עיקר טענתה של הסנגורית המלומדת נסמך על עקרון אי אחידות הענישה. לדבריה, על שותפיו של המערער לעבירות נשוא תיק זה, נגזרו עונשי מאסר זהים מעיקרה להסדר הטיעון וכי אי קבלת הסדר הטיעון פוגע בעקרון אחידות הענישה וגורם עוול למערער.

ערים אנו להלכות שנקבעו בבימ"ש זה בדבר אחידות הענישה והחובה לכבד הסדרי טיעון, ברם קיימים חריגים לעקרונות וכל מקרה יישקל לגופו. מקרה דנן הוא מקרה חריג. העבירות שבהן הורשע המערער הינן חמורות ביותר ומחייבות ענישה מחמירה אף יותר מהעונש שגזר עליו בימ"ש קמא. אם התביעה הגיעה לכלל הסדר טיעון מוטעה ובעקבותיו נגזרו על מי משותפיו של המערער עונשים קלים במיוחד, אין עקרון אחידות הענישה מחייב שהטעות תהפוך לנורמת ענישה ותגרור אחריה טעויות נוספות.

 על כן, לנוכח האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה, כי צדק בימ"ש קמא בדחותו את הסדר הטיעון במקרה דנן, ובגוזרו את העונש שנגזר על המערער כאמור לעיל, ולא ראינו כל סיבה להתערב בגזר דין זה.

הערעור נדחה.

השופט אל"ם ד' פרידמן :

אני מסכים.

השופט סא"ל י' לרר :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם י' לירז.

ניתן והודע היום, 20 ביוני 2007, ד' בתמוז התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר את ההחלטה לידי הצדדים.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט