פסק-דין בתיק ע' 1293-09

השופט אל"ם מ' תירוש:

עיקרי העובדות הצריכות לעניננו

המערער שבפנינו הועמד לדין בפני ביהמ"ש קמא ע"פ כתב אישום מתוקן אשר כלל 7 פרטי אישום כדלקמן:

פרט ראשון - חברות בהתאחדות בלתי מותרת- עבירה לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. זאת בכך שגויס לפלג הצבאי של ארגון "החזית העממית" כשנתיים וחצי טרם מעצרו והיה חבר פעיל בה עד ליום מעצרו. 

פרט שני- סחר בציוד מלחמתי- עבירה לפי סעיף 2 לצו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יהודה ושומרון) (מספר 243) תשכ"ח 1968. זאת בכך שקיבל מאדם תחמושת לאקדח והעבירה לאחר ללא תעודת היתר שהונפקה ע"י מפקד צבאי או מטעמו.

פרט שלישי- קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה- עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון) (מספר 378) התש"ל- 1970 וסעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה  (יהודה ושומרון) (מספר 225) התשכ"ח- 1968. זאת בדרך של תכנון פיגוע נגד כוחות הביטחון ע"י הפעלת מטען חבלה שלאחריה ירי. היה זה תכנון שני של פיגוע לאחר שהתכנון, בגלגולו המיידי הקודם, לא יצא אל הפועל מסיבות טכניות.

המדובר היה בתכנון פיגוע רב משתתפים אשר במסגרתו יונח מטען חבלה אשר יופעל באמצעות טלפון סלולרי. לאחר הפעלת המטען יבצעו המערער וחבריו ירי לעבר חיילי צה"ל ולאחר מכן יסתלקו מן המקום בעזרת רכב מילוט ייעודי כאשר פעילים אחרים יארבו על הציר עליו יעברו הרודפים אחרי רכב המילוט ויפתחו עליהם באש. המערער עצמו אמור היה, בנוסף על תפקידו דלעיל בפיגוע, להיות אחראי אף על תיעוד הפיגוע בעזרת צילום. התכנון היה מפורט מאוד תוך איסוף מודיעין מדויק על מקום הפיגוע המיועד, הכנת תרשימים אשר ציינו מקום הנחת המטען ומיקומו של כל אחד מהמשתתפים על פי תפקידו. לצורך הפיגוע הוכן מטען חבלה במשקל של כ-25 קילוגרם, הועמס על רכב והועבר לביתו של המערער. בגלל קשיים טכניים התעכב הפיגוע המתוכנן.

פרט רביעי- סיוע לעבריין- עבירה לפי סעיפים 57 ו-92 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון) (מספר 378) התש"ל 1970. זאת בדרך של קישור בין מתכנן גיוס חוליה צבאית וגיוס מחבל מתאבד לאחר שיסייע בידו.

פרט חמישי- קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה- עבירה לפי סעיפים 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יו"ש) (מספר 225) התשכ"ח 1968 וסעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון) (מספר 378) תש"ל 1970. זאת ע"י תכנון פיגועי התאבדות תוך הסתייעות באחרים.

המערער גייס מתאבד פוטנציאלי ואף השיג מטען חבלה מתאים, בן כתשעה קילוגרם, וביקש מאחר להוביל את המחבל המתאבד על מטענו לאזור התעשייה בברקן. כמו כן גייס סייען נוסף לגיוס המתאבד. התוכנית התבטלה עקב סירובו של המחבל המתאבד לבצע את הפעולה ואז גייס המערער מתאבד נוסף. הפיגוע לא בוצע והמטען הוחזר למערער.

פרט שישי- קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה- עבירה לפי סעיף 22 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מספר 225) התשכ"ח 1968 וסעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון) (מספר 378) התש"ל 1970. זאת בדרך השתתפות, עם אחרים, בתכנון פיגועי התאבדות.

המדובר היה בגיוס מתאבד לפיגוע בתוך שטח מדינת ישראל, וגיוס מוביל אשר עבד בישראל והכיר את שטחי הפיגוע האפשריים. המדובר היה בפיגוע בעזרת חגורת נפץ בת כחמישה וחצי קילוגרם. הקשר נקטע על ידי מעצר אחד המשתתפים.

פרט שביעי- החזקת אמל"ח ללא היתר- עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מספר 378) תש"ל 1970 וסעיף 14 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מספר 225)  התשכ"ח 1968. זאת ע"י החזקת רוס"ר קלצ'ניקוב ללא תעודת היתר שניתנה ע"י מפקד צבאי או מטעמו.

המערער הורשע, ע"פ הודאתו ובהסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. נגזרו עליו 13 שנות מאסר בפועל שמניינן מיום מעצרו; 3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום צאתו את הכלא והתנאי הוא שלא יעבור כל  עבירה  שמטרתה או מהותה פגיעה בחיי אדם או שלמות גופו לרבות ניסיון או קשירת קשר; 18 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שעניינה חברות בהתאחדות בלתי מותרת, נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, מתן מקלט והחזקת אמצעי לחימה.

על גזר דין זה מונח הערעור שבפנינו.

טעוני הצדדים

ב"כ המערער סבור כי העונש שנגזר על מרשו חורג בחומרתו מהמקובל.

ראשית מציין כי לטעמו מועד מעצרו של המערער הנזכר בכתב האישום-  18.10.06- שגוי. מרשו נעצר לדעתו ב-2/6/06. בתוך תקופה זו היה המערער בטיפול בבי"ח ונותח עקב פציעת ירי שנגרמה בעת מעצרו. מבקש לתקן את מועד המעצר ובהתאם לשנות את מועד תחילת מניין זמן המאסר.

שנית- מרשו בהודאתו חסך משמעותית מזמנו של ביהמ"ש וייתר את הצורך בשמיעת למעלה משלושים עדים הנזכרים בכתב האישום.